|
 31110620
כמה מילים? לא משנה כמה, העיקר שיתחלקו ב-3...
אני חייל מראשון לציון, כותב כבר כמה שנים, בעיקר
שירה וגם קצת סיפורים קצרים. עונה לשם מיצי אם
צועקים לי מספיק חזק...
אתם רואים? בסוף זה התחלק ב-3
"חלמתי שצ'ייקובסקי היה אשה" הוא אמר לי יום אחד.
לפעמים נראה לי שזה כל מה שמעסיק אותו, וכשמגיעה השעה הזאת
ביום, שום דבר לא מזיז לו. לא חשוב כמה אבקש, או אתחנן או
אפילו אנסה לפתות אותו, הוא לא יוותר על זה. הוא יושב על הספה,
עיניו עצומות, מאזין.
|
"...לעולם לא אשכח את זה. הייתי בן 4, ויום אחד סבא שלי בא
לאסוף אותו מהבית ונסענו. הוא סיפר לי שאנחנו נוסעים לקניון
שבתחנה המרכזית החדשה. עוד לא גמרו לבנות אותה אמנם, אבל הוא
תכנן לקנות שם איזה עסק, משהו עם משחקי וידאו, והוא רצה את
חוות דעתי כילד.
|
Alas, poor happieness, I knew her well
|
Why do I for so long
let my heart rot in the dungeons
of routine and easy living
|
Paris, morning
stretching, yawning
boiling the water, flapping the shades
letting the sunlight bask me
if it wants to
|
breathing, up and down
at the same pace
same rhythm
|
I command the waves of the sea
in my quiet and safe little beach
they come and go as I decree
filled with fear from my beauty
|
האנושות נמצאת בדירה
מגלה ומסתירה
את סודותיה מפני
|
אי שם מעל לכוכבי הלכת הנוראים, בשמיים ממעל העשויים חלומות
היה כוכב בודד שמעולם לא זז ממקומו
|
יד אחר יד
עוברות מלטפות, מעסות, מחליקות
המגע שלי
|
אני פוחד מהחושך
החושך עוטף אותי
נוהג בי בכפפות של משי
וזורק אותי לקרשים
|
והשיר שלך דופק דופק לי בראש בראש
ואני לא מבין מבין מה דפוק דפוק פה
|
אני יושב לבדי ובוהה בה
לא יודע מתי
יגיע הרגע
ויודע שכמותי
עוד רבים נפלו ויפלו ברשתה
|
כמו רגל חשופה
שמפתה ומחליקה
מלטפת אותך ברכות
ואז, כשאתה אפוף,
|
בכל פעם
שאני מקבל צעצוע חדש
אני משחק איתו קצת
|
הכניסיני תחת שמיכתך
בואי ונחלוק את החום
נתעטף בסיפורים ישנים
|
מילים כתובות הן קדושות
עיצוב האותיות בכתב ידינו
הוא כסמלי האלוהים הפנימי שלנו
|
וככה זה טוב
כשיש את החופש
ואין את ההגבלות
|
מנגנת לי תקליטים ישנים
ומוסיקה טובה רק לא לאבד את הראש
אני יכול להתאמץ ולשמוע
|
קראו לי כבר בהרבה שמות
קראו לי שמוק
וקראו לי מתוק
וקראו לי מניאק
וקראו לי בנזונה
|
סגרתי אותך בכלוב זכוכית
שתוכלי לראות את העולם
ושאני אראה אותך
ולא אשמע אותך צועקת
|
רגל אחר רגל
נשיפה ושאיפה
הלב פועם
וכאב חודר בצלעות
|
או שאני רואה מה שאני רוצה
או שאני מבין מה שאני רואה
|
שאיפה
העשן מתעגל ומסתובב
חלק, נקי, יפה
|
עשי בי כרצונך
רק עשי כרצוני
|
וזה הכוח או הסיפוק
הריגוש או האיפוק
הקהות או התחושה
|
מהם חיי?
או ראשית אשאל - מהי זהותי?
או ראשית אשאל - מהי אישיותי?
או ראשית אשאל - מה אני?
|
|
|
מה, אנשים כבר
לא שומעים
דיסקו?
צביקה פיק לא
מבין את ההבדל
בין קאמבק ראוי
(מיק ג'אגר)
לקאמבק פארש |
|
