|
נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע עשה טוב
בקש שלום ורדפהו
אבשלום בן צבי, יליד סוף 83, עכבר כפר, בוגר שנת
שירות, בוגר צבא, ומסיים שביל ישראל. נכון לעכשיו גר
בקבוצה שיתופית בעיר צפונית.
גם השקט מעורר חשד, הרי לא יכול להיות שכולם ישנים. איפה
המחסומים והבריקדות? איפה שרידי הצבא הגרמני הפאשיסטי ונערי
ההיטלר-יוגנד, שנשבעו להגן על הפיהרר עד טיפת דמם האחרונה?
|
כשהוא יצא היער היה כבר חשוך. אם הוא לא היה חשוך הוא היה
ירוק, טחוב ואפלולי, עמודי גזעים עבים וצמרות גבוהות מעל לראש
|
נמצא על הסף.
תמיד אהבתי מגדלים. יש בהם איזשהו מרד אנושי כנגד כוח המשיכה,
ניסיון להתבלט, להשאיר סימן, אנדרטה. אנשי בבל בנו מגדל כדי
שיהיה להם סמל, גורם מאחד. הם אומרים: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל
וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ".
|
הכרתי את המשיח בכיתה י', למדנו באותו בית ספר תיכון בחולון.
מתישהו בתחילת השנה יצא לנו לשחק כדורסל ביחד, הוא לא היה
משהו, אבל זאת דרך טובה להכיר אנשים. הצגתי את עצמי, והוא הציג
את עצמו אומר שהוא משיח,
|
בהתחלה עדיין לא ראיתי כלום, רק חושך. הייתה לי הרגשה שהראש
שלי מתפוצץ פנימה והחוצה לסירוגין, ולפעמים גם ביחד. התחילו
לחזור לראש הזכרונות מהפעם האחרונה שהייתי בהכרה, אבל לא ידעתי
כמה זמן עבר מאז.
|
בתוך המערה ישן לו דרקון. הוא לא היה דרקון כמו באגדות. זאת
אומרת, הוא נראה בדיוק כמו דרקון, רק שהוא היה בצבע כתום
מבריק, היו לו שלושה ראשים והוא זרח בחושך. אה והוא גם היה
בגודל של 10 ס"מ, והוא לא היה תינוק, זה היה הגודל שלו. אל
תשאלו איזה צרות היו.
|
לא מצאתי את הכומתה שלי הבוקר, אז אני מרגיש מאוד מטופש לבד עם
כובע טמבל, האצבעות חנוטות בנעליים, העקבים שורפים מעמידה
ממושכת במקום, הברכיים משדרות אותות מצוקה לאחר שעה של עמידה
זקופה.
המסדר ידגל את נשקו...דגל....שק!
|
ומאנטבה חוזרים בטיסת לילה, ככה שיש שעה וחצי לשרוף, ואנחנו
יושבים בקפה בטרמינל החדש, שדרך קיר החלונות שלו רואים את
הישן, חורי כדורים והכל, ואספרסו, עם קצפת ושניים סוכר, ושתי
מחשבות שלא יוצאות מהראש
|
מכשיר הפלאפון של עבד (שם בדוי) מנגן את השיר האחרון של שרית
חדד, מה שאומר שהוא קיבל sms חדש. זה כבר המכשיר החמישי שלו
היום, מתוך בערך 15 מכשירים שהוא משתמש בהם, אף אחד לא שייך
לו. זה לא שיגעון, זו הגנה עצמית.
|
קר דצמבר בשומרון, במיוחד בלילה כזה, חשוך ורטוב, כל כך רטוב.
העננים, שלא הפסיקו להוריד גשם ביומיים האחרונים, סוגרים תקרה
נמוכה מעל מחסום קטן של צה"ל, אי שם בצפון השומרון באמצע
הלילה.
"איך נתקעתי פה?"
|
רגעים בחורף, אבל אביב בחנוכה. לפנות ערב במרכז טבריה, דולקים
4 נרות ל 3 ימי הניסים, בחנוכייה בחלון דוכנו של מוכר התקווה
לנס.
|
"עמיתי המשכילים מהאקדמיה, אזרחי העולם הנכבדים. בשם הפקולטות
לביולוגיה, פליאונטולוגיה, ביו טכנולוגיה והנדסת חיים, אני גאה
להציג בפניכם את הממותה!" ברגע זה החל מקרן קטן בתיקרה להקרין
על הקיר שמאחורי הפרופסור סרט וידאו שבו נראתה ממותה צעירה
מלחכת עשב.
|
חומת בטון בגובה שמונה מטרים נפרשה על פני מאות קילומטרים
לאורך הקו הירוק ורצועת הביטחון בבקעה, ולאורכה נבנו גדרות תיל
נוספות, תעלות למניעת מעבר כלי רכב, וחיישנים לזיהוי תנועה.
כוחות צה"ל והמשטרה הפלשתינאית הציבו מגדלי תצפית וסיורים, כל
אחד בצד הגדר שלו
|
היום בלילה מכבי חיפה עולה לדשא באולד טרפורד, משחק ליגת
האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. היום אני ירוק.
|
חריג- דבר או מעשה או אדם יוצא דופן, שאינו לפי המקובל.
|
שעת בוקר, מגלשת פלסטיק, יום אביב שמשי
|
|
|
אם ברחוב אתה
עובר ואתה רואה
מישהו מתעצבן לך
חיש מהר אל
תסתכן |
|
