|
יליד 1978,
נשואי ועוד אחת.
מערבב דיו כבד של עצב עם נוצה קלה מגיל,
ועימה מצייר את חייו,
לפעמים מרצון, לעיתים כחייב.
פעם מבקר עולמם של ילדים, להעתיק
ופעם מביט בראי שלו, העתיק,
ובתווך "אנוכי".
Open the window!
the sun provides its shiny look
|
השכינה,
היא הביטה מלמעלה -
התריעה לבל נאמר די לחלומות.
אז את השיח הראשון שתלנו כאן
ולידו האלומות.
|
גמל בלב מדבר כמה הוא למים
ותוכי מדבר ולא לצילו.
אז למי אקרא למרי,
וכי צלם שומע מילה?
|
כולם מחפשים אהבה.
לפעמים היא מסתתרת בין קירות
ויש שהיא פרוצה לעיניי כל,
איש אינו שולח יד לנתב.
עבד.
עבד הייתי לך.
וכי עבד ימלוך?
|
על הכיסא ישבת, חסית בצל
(כי לא היו עננים).
לקפה מזגת חלב מעוקר
|
כשהתרפק על דלתותיהם כמבקש,
כולם אמרו לו לא!
לי לא עזר הדם
אני הייתי בכורו.
כולם קיבל האור,
עומד לבד בתור,
לשחור.
|
שני פרפרים שסעו שגיא במרום,
איש לא ידע קול ושאון
הרוח נשאה אותם הרחק למקום
מעץ הקינה לארז הלבנון.
אוי פרפרים מי נתן את הטון,
וכי שכח השמח כי יש גם יגון?
למה עזבתם את הגולם פרפרים,
מי הלבישכם בגדים אדומים?
|
|
|
איזהו גיבור?
החכם מכל אדם. |
|
