|
שלום! התחלתי לכתוב שירה אחרי מותו הטראגי של חבר
טוב שלי...הוא נהרג בתאונת דרכים קשה...כתבתי עד כה
כ55 שירים ולא את כולם פרסמתי כאן מפאת חוסר בזמן.
אני אשמח אם תגיבו לי לשיריי וכך אוכל אנוכי להגיב
לכם...
מהלך אני בין שבילייך,
ארצי, יפתי, חמדתי.
צופה אני, רואה את נופייך,
ויפים הם תמתי.
|
הציפור המצייצת מעל צמרת עץ,
ונושאת קולה בבוקר שקט.
החתול הבורח מכלב נועץ,
ומטפס על קירות ולפני כביש מאט.
|
אני כינור המנגן ברעד,
אני מנעים בקולי.
אני כינור רוטט מפחד,
מזיוף מיתרי קולי.
|
הנה אתה חייל קטן בשדה הקרב נמצא,
הולך, הולך ללא מוצא מבור המלחמה.
כבר מחכה, כבר מתפלל שיבוא שלום,
על העולם, על ישראל שיהיה שלום.
|
בלילי חלמתי חלום,
חלום אלום.
בלילי הזעתי לרוב,
כמה קסום.
|
המים הזורמים בירוק הנצח
ובתוכם טובלים האווזים
שטים הם בדממה חותרים לבטח
ובאצילות כנה פוצים המקורים
|
ברחובה השקט של העיר
מאחורי יער עבות
תחת עץ אלון שמוט צמרת
ישבה ובכתה קשות
|
נפתחו ארובות העיניים,
ודמעותיי לא פוסקות.
בשמש של בין ערביים,
עיניי עודן רטובות.
|
אי שם בליבו של גן,
עומד לו עץ איתן.
אי שם הרחק מכאן,
זקוף העץ חייכן.
|
על קברי החצוב בהר,
יהא כתוב שמי.
שם,בנוסף לשמי גם שם משפחתי,
וגילי הצעיר כל-כך, על מצבתי.
|
סופה באה וספתה נשמתי
ועצי גופי נשברים
ים ליבי סוער במין טירוף
וליבי נקרע לגזרים
|
זהו סיפור על אישה נאה,
על משוררת נאצלה.
זהו סיפור על זמרת ישנה,
על קול פעמוני קולה.
|
עליו הנושרים של עץ אלון בודד,
חושפים המה שמש חמה.
ומסתור לא אמצא תחת העץ,
ועורי נצרב בזוהר בר.
|
עליו הנושרים של עץ אלון בודד
חושפים המה שמש חמה
ומסתור לא אמצא תחת העץ
ועורי נצרב בזוהר ברה
|
אני מביט בתמונותיי שבאלבום,
אני חוזה בחבריי שנאלמו דום.
אני רואה שם חיוכים קפואים,
אני מביט שם בדממת החברים.
|
|
|
אתמול כשדרסה
אותי המשאית
חשבתי לעצמי שזה
מעניין שמלמטה
כל הגלגלים
נראים אותו דבר
nebula |
|
