|
שענן אביך ניצב שם, בינינו לאמת,
ומונע חשיפת צפונות כותב
|
לו אך רגע נרים צווארינו
רוח זמן את ראשינו תשטוף
|
ונישקתיני לפייסי,
אך בליבי עודי דומע,
התבגרת אהובתי.
|
|
|
שלחתי לחמי!
מה עכשיו?
לחכות?!?!?!
למה שאני אחכה
מה אתם
מתכננים?
אני לא מתכוון
להרים שום דבר
מהרצפה כשאתם
בסביבה סוטים.
פרנואיד מביע
סלידה |
|
