[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 new evolution


לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
ישנם ככל כך הרבה עולמות,
כל כך המון נשמות, למי נלך לבכות?

אלוהים
"הכל תפאורה" הזהרת, מודה לך שניחמתני בישועה כי
כשאתה מביט מעבר לעננים הערפל נמוג ומתחיל לנדוד

אלוהים
וכי למה טימאתם את כלתי במצח נחושה,
ועולם ומלואו בסדום ועמורה

עם אותם הצבעים ואותם הריקודים את המצב עצמו אינך שוכח,

ולפעמים אתה מרגיש בוטח.

געגוע
רקדו למעני בשמחה ובמחולות.
עלו על גדות נהר ההיגיון,
האירו בחוזקה את גבול השיממון.
יש אור בקצה המסדרון.

רחובות שטופי זימה דוממים אל השחר,

זעקה של אבדון, כובשת כל שמחה קדושה.

כמיהה
אין בלבי בקשות יתרות, רק ארצה לשרוד את יום המחר.
אם כי חשקה נפשי בבית חם, אור וצחוק של מלאכים

צלקת עמוקה בנפש אבודה המחפשת מנוס,

מחפשת לפלס את דרכה לאבדון חדש

אהבה
להביט בך זה כמו לרקוד על הירח ,
להביט כך כששערך צונח .

גיהנום
אצחקק איתכם אם לא בפניכם, כי דומני שעפר וריק אתם.
למען יראו וייראו,למען אותם שעוד לא באו, קורא אנוכי בשמכם!
סובו סובו עמדו לצידי, נומו תנומה עם חיוך תמידי,
היו לי לשובע על גבי צלחתי.

זוהמה בתוך מקדש נטוע טהרה מתעוררת לה בצהריי יום,

עדיין ממאנת להאמין, עדיין מבקשת סליחה על מאומה.

אם היה אפשר לגעת ביופי ולראותו, העולם היה אכזר יותר.

לו יכולתי לזעוק, נשמה אחת הייתה עונה.




אמא, אני רוצה
פרוקופייב!




-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב


תרומה לבמה





יוצר מס' 79474. בבמה מאז 19/11/07 11:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאברהם שמחון
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה