[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אברהם גרינברגאל היוצרים המעריכים את אברהם גרינברג

לרשימת יצירות השירה החדשות
אני המשכתי בחיי כמטפס הרים שלא מסתכל למטה
גופו דרוך, שריריו מתוחים
והוא מרוכז כולו.
ומדי פעם קורה שחיי מרפים ממני, בעיקר בשנתי

אני ניצב מולך, ושלא
כמו כוכבי הלכת אני
עומד מלכת
וכמו כוכבי הלכת אני נע במסלול.

דמעותיו של אדם מותירות זכרן על פניו
כחריצים המותירים נתיבי המעיינות בנקיקים.

כל החיים לפניך, אמרת לי פעם

זה קורה ממש בין רגע, זרע
של ספק נובט פתאום, גדל
ומתפתח כאטד, אני הולך בעקבות
שורשיו, חושש שמא יביאוני אל מחוז
חפצי.

ונדמה שכמו בתעלול ילדים אכזרי, יותר משנועדנו להיות
נועדנו לא להיות, בכוונה

לו הייתה ניתנת לי עוד דקה בודדה עם אבי,
הייתי אוסף אותו אלי בזרועותיי, מנשק את מצחו

ואת תעברי ותלקטי אותי
טיפין טיפין, אל סלסלה
כפירות יער

מוזר, אבל על אף כל השנים שאנחנו יחד, אני עדיין
רואה אותה הכי טוב כשעיניי עצומות

הילדים של היום חכמים הרבה יותר מכפי שאני הייתי בגילם.
לעזאזל-
הם יותר חכמים ממני אפילו עכשיו.

מפתיע עד כמה תחושת היתמות דומה מאדם לאדם

חנות של קסטרו עודפים במעלה הרחוב
מפסלת בפניך מראה נחוש מהרגיל

אין דבר מסוכן יותר מאיש מופרע ששוקט פתאום

ממש בקרוב, שנים רבות מהיום, את
תבואי ותתיישבי על שולחני
בקלילות נעורים
אני אספר לך שוב על איך היית בילדותך
ואזכר בעצמי
את תקשיבי בנימוס, תחייכי במקומות
הנכונים, ואני אהיה אסיר
תודה.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.


דה חרגול הורור
שואו


תרומה לבמה





יוצר מס' 5990. בבמה מאז 13/9/01 4:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאברהם גרינברג
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה