|
עִם הַשֶּׁטֶף, כְּדָג, קָדִימָה זוֹרֵם,
והַשָּׁעוֹן הָאָדִישׁ מִמְּרֻצּוֹ לֹא שִׁנָּה..
כְּעֹבֶשׁ עַל לֶחֶם הַגֶּלֶד קוֹרֵם -
שָׁנָה, שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה.
|
בדרכים רבות מספור הלכתי,
ירח הבליח בין צללי עלטה
תחת עץ עתיק עיני פקחתי
והנה היא מולי, בדממה מביטה
|
שביל כורכר לבן דועך
לאורה של שקיעה מרוחקת
היסוס בקולי, עליצות בקולך
והרוח הנה היא חולפת
|
כלניות פורחות בשדות המערב
הנה הסתיו חלף, ובא לחורף סוף
אך האביב מוזר, שונה כל כך עכשיו
לא רק השדה בוהק, אדום גם המשקוף.
|
|
|
מה, יש בנות
שמסתובבות בלי
גז מדמיע?
זה מה שקורה
שמרימים סבונים,
אבל עוד שבוע
הכל יגמר!
סרטן? זה
שצובט?
הילדים? איפה
איבדתם אותם?
טוב, תפסיקו
להתמרח בבוץ אני
לא יכול לראות!
נקרע לך הקטטר?
חבל.
"אם כבר
פרובוקציות"
הוצאת בהמה
חדשה. |
|
