|
עִם הַשֶּׁטֶף, כְּדָג, קָדִימָה זוֹרֵם,
והַשָּׁעוֹן הָאָדִישׁ מִמְּרֻצּוֹ לֹא שִׁנָּה..
כְּעֹבֶשׁ עַל לֶחֶם הַגֶּלֶד קוֹרֵם -
שָׁנָה, שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה.
|
בדרכים רבות מספור הלכתי,
ירח הבליח בין צללי עלטה
תחת עץ עתיק עיני פקחתי
והנה היא מולי, בדממה מביטה
|
שביל כורכר לבן דועך
לאורה של שקיעה מרוחקת
היסוס בקולי, עליצות בקולך
והרוח הנה היא חולפת
|
כלניות פורחות בשדות המערב
הנה הסתיו חלף, ובא לחורף סוף
אך האביב מוזר, שונה כל כך עכשיו
לא רק השדה בוהק, אדום גם המשקוף.
|
|
וואי, זה מזה
מעצבן כשצב
מחרבן לך
בנעליים... אני
לא צוחקת,
ניסיתם את זה
פעם?
הזאתי שצב חירבן
לה בנעליים |
|