|
אביב חיי הפתיע בחורף
בין חיוך לדמעה
בין ענן לקרן שמש
|
אוספת שיריך המופלאים, הקסומים, לי
קושרת בקשר של אהבה
|
נרות הנשמה הפרטיים שלי דולקים מאמש
אחד - לאלו שנקראו יפי הבלורית והתואר.
|
לפעמים נדמה
כי זו את המגדלת אותי
במקומי.
|
התעוררתי בבוקר
וראיתיך
מבטך מעלי
עיניך משנות גוונן
מביטות בי פנימה
קוראות אותי,
כמו שרק אתה יודע
רואות את
שצריך לראות
|
בוא אלי שוב בימים
עם השרב או בלעדיו
|
כשהלכת בעיר היפה באירופה
חבוק בזרועותיה
אפיתי את העוגה שאהבת.
בין ערבוב הסוכר בגבינה
לא הרגשתי איך זלגה לה דמעה.
|
מפה ירוקה
מחצלת של קש
פגישה על עסקית
מלוכסנת.
|
עוטפת שירים בנייר אהבה
מצוייר רגשות ומילים
|
ערב של חג חגיגי
עבר החורף, טרם קיץ
מחשבות ולב מלאות בך,
|
בערב שבת הדלקתי נרות
ונשאתי תפילה
לאהבתי
|
אקח סימניך
אארוז בקופסה
עטופה בנייר אהבתי
|
סרח עודף
נצמד לשולי שמלה
שקופה
|
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
