|
איני בוכה על עצמי, אלא רק על אחרים. אני בוכה על ילדים אבודים
ועל ילדות נשכחת ועל חיילים ועל אנשים שונים, על הרוע בעולם
ועל התקווה ההולכת ופגה.
|
גופו של אבא הוא דיקטטורה סובייטית.
מי שביקש חופש,
חתר תחתיו.
שריר אחר שריר הם ערקו מגופו
|
|
|
שני עולמות
נפרדים, הפוכים,
מנוגדים, ואין
ביניהם שום
דמיון!
פרובוקטור. |
|
