|
תגובות תתקבלנה באהבה !
הבעיה שלך זה אתה,
ואתה לא מצליח להיפטר ממנה,
כי לכל מקום שאתה הולך,
את סוחב איתך את עצמך. / "מלאכת החיים" - חנוך לוין
פתאום הכל שוב נראה לה שליו וכל כך מתאים.
היא הסתכלה טוב ושאבה את מראות הבוקר. לקחה נשימה עמוקה,
ועוד קוביית שוקולד לפה.
|
עכשיו לדוגמא, אני לא גרמתי לך ישירות להזמין קפוצ'ינו, אבל
אני גרמתי לזה, שבאופן כללי אתה אוהב לשתות את זה.
|
The obsession of defeat
is the way of living.
|
איש פח עם לב דומע,
נסקל באבנים בכיכר.
|
בחלום אמרת אוהבת,
וגם אז ביקשתי שוב.
|
איש גדול יצא לו לחיים,
פגש עוד אנשים גדולים.
איש גדול קיבל סטירה.
הרגיש פתאום קטן.
|
השורשים כבר מכבידים מפלסים את דרכו מטה,
הברוש שוקע ותובע את כבודו,
נוטה על צידו ולא מוותר.
|
משתחווה בפני פסלים ועצים
מעריץ מבטים סתומים
שורף כסף בחמישית
ובוכה במעלית אל גג העולם.
|
לא רוצה שידברו אליי,
שיקיאו עליי
בליל מחמאות רקוב.
|
מצא פינה בפארק מאחורי פיצוציה.
מוצץ זין לפרנסתו,
ומנגב את הדמעות בתחתונים של זרים.
|
שוט בדידות עם תפוזים.
רד-בול עם נחיתות.
כנפיים אני כבר לא אצמיח היום.
|
שוב ירייה והמולת הסובבים.
האוויר מתעקש להשאיר אותי מאחור
ואני שוב להילחם.
|
הלכתי לבקר בשר,
שפעם היה מישהו.
|
יושב ובוהה בתמונה.
הוא מסתכל עליי, יורק לי דמעה בפרצוף.
|
אל תדברי עליו,
הוא מלביש עלייך כיעור
ואני רק רוצה לראותך ערומה.
|
הוכתה מרוע כוונה,
טבעה בים המחשבות,
ולא תשוב.
|
זה לא, שהיה לי לא טוב,
פשוט לא רציתי.
היה לי קשה לסחוב אותך.
|
בחזקת לילה מסנוור,
כמו סוד גלוי,
שרק הכרתי.
חובק חיוך שכרון אמת.
|
זה די נורמאלי להיות נוירוטי,
כשחיים בעולם כזה כאוטי.
להסתכל כל הזמן מעבר לפינה,
ולחשוד בכל נותן מתנה.
|
נמלים קטנות מתחת לחלון.
אחת במכונית ספורט אדומה,
ואחת על אופניים עם ילד קטן.
|
אולי כדאי שאני אעשה את זה ביום שבת,
כשאין הרבה אנשים בחוץ.
|
תכננתי להיעלם.
לעזוב את הרחוב הראשי,
להתנדף בין ההרים.
|
היום קיבלתי מתנה מעצמי.
חבילה גדולה.
עוד לא יודע מה בפנים,
וגם לא מה עושים עם זה.
קצת מוזר לי לקבל מתנה מעצמי.
|
בריזת בוקר קרירה
מלטפת את העור.
|
אני צובע יותר מדי,
יוצא מהקווים,
ומזייף בגוונים.
|
נשכב על המים וצף,
אני ושקיות הזבל.
|
מאה קמ"ש אני והיפנית,
אוהבים להתגרות,
חולמים מה יקרה,
אם בכל זאת נחליט לבגוד.
|
חיוך כזה כבר מזמן לא היה לי,
אבל הוא לא מתקרב לחיוכך.
|
כל מי שמכיר אותי לא היה מאמין כמה אני בוכה. מאצ'ו עם כל
השטויות והפוזות, בוכה כמו ילד קטן. בכיתי כל הזמן ולא רציתי
לספר לך. לא רציתי לגרום לך סבל, כאילו זה כבר היה משנה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|
