|
עבור אביב זו היתה שנה של בדידות, שנמהלה בגעגוע
לאהבה, געגוע לאינטימיות.
במשך קרוב לשנה המשיך אביב בשגרת יומו, אבל כל אותה
עת אישיות נוספת היתה בו - אישיות ושמה השראה. בחדר,
ברכבת, ברחוב, בכיתה, בעבודה - המלים חדרו מבעד לכל
חיץ, הלמו, וביקשו פורקן בחשיפה על הנייר.
ותמיד, תמיד היתה שם איתו, בראשו - בת שאול - מקור
ההשראה, והמוטיבציה שלו לרבים מהדברים שעשה מאז הכיר
אותה...
shattered with a whisper
of a dying dream
|
Where blood is the only fluid saturating the soil...
|
|
|
-אבל למה הוא
כזה איטי, השחקן
העגלה הזה?!
-עזוב אותך,
אפרוחון,
החיפזון מן
השטן.
השטן ואפרוח
ורוד רואים
כדורגל |
|
