|
emily
אני
זה ממש לא חשוב מי אני.
אני לא רואה את עצמי כיוצרת.החלטתי להוציא על הדף את
הרגשות וגיליתי שזה ממש משחרר, כמו נועל את הברזים
של הדמעות ומשחרר אותן אל הדף, אבל אני כן רוצה לקבל
ביקורת ולהשתפר.
מי יודע, אולי זה חבוי בתוכי ומחכה לפרוץ החוצה?
החבל סוגר עלי,
ועם כל רגע שעובר הלולאה קטנה.
אני נחנקת...
|
|
|
עכשיו ברצינות:
כשמתחילים לעשן
נדמה שהיצירות
שכותבים הן
גאוניות, ואחרי
הרבה זמן (משמע
הרבה מאד חומר)
הכל נראה
שטויות.
אחד שהתפכח.
באמת.
יש למישהו איזה
פרח? |
|
