|
"בן המלך יצא אל הדרך,לקח איתו תיק וגם ריח של
ים..."
להזיל דמעת אהבה עם חיוך, להביט לתוך הבפנים, לתוך הנפש החיה,
הנפש המתפרצת, נפש שמחכה שרק יגלו אותה.
|
החדר שלו היה מעין מקלט מזוין, היה ריח של אציטון והיו מלא
קופסאות של צבעים לקירות, ומסמרים וכל מיני כלי עבודה, פה ושם
גם חלקים של כיסאות ושולחנות שבורים.
|
והיא מספרת לך את זה בחלום, שיש לך ילד, וקוראים לו דורון,
בדיוק כמוך, והוא גם נורא דומה לך! ושוב היא בוכה בחלום, אבל
הפעם לא בגלל שבגדת בה, אלא בגלל שהיא רוצה שתחזור, אתה מנחם
אותה בכך שאתה מבטיח לה שתבוא לבקר מדי פעם בחלומותיה,
|
- אתה אוהב אותי?
- עד כמה שאפשר.
- עד כמה שאתה יכול?
- עד כמה שאני רוצה.
|
כשכל החבר'ה היו באים לקיוסק, לקנות אוכל או שתייה, בחיים לא
קראנו למוכר בשמו.
בעצם, נראה לי, שאף אחד לא ידע מה שמו של המוכר.
הוא היה נורא זקן, היה לו זקן ארוך ולבן, ופניו היו מקומטות.
|
לקלף מהעצים את הטוב,
לאחוז אותה אליך קרוב-קרוב,
בעינים פקוחות - שמספרות הכל
קח נשימה עמוקה ותצלול.
|
הוא יצא לעולם הגדול
צייר את כולם במוחו עם מכחול
ירוק פרוע מרצד בעינים
חיוך אינסופי נמרח על השפתים
|
אני אפתח לה את השפתיים
אסתכל לה לתוך העיניים הכחולות
כשהכל יהיה שקט אני אתלבט
נשימתה כבדה עליי באוזניים
רגליים, גב ומפשעה
עכשיו תורך, תתחיל בפעולה
|
סרטן מקוצר,
מחפש לו את האוצר.
פוקח את עיניו -
ומגלה כי הוא הפוך על הגב.
|
בוא ותשאר, לעולם אל תעזוב
תראה פרח בפריחה
ואני בשמחה
ארקוד עמך!
|
האיש החדיש
צועד לו בגאון על הכביש
ביד אחת מחזיק פטיש
וביד השניה מחזיק ג'וינט חשיש
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
נעלי בית הן
הזוועה הגדולה
ביותר שיצרה
האנושות מעודה,
והן שיביאו
לחורבנה
האנציקלופדיה
המדעית לחרגול
הצעיר |
|
