|
אני ואיה נסענו בחזרה מהפאב. פתאום היא אמרה לי
"אתה פסיכי". הסברתי לה בדברי נועם שאני לא פסיכי
אבל היא התעקשה.
אז בעטתי אותה בעדינות מהאוטו.
סופים טובים שייכים לילדות בלונדיניות בנות 12.
"...קושי ההוכחה קיים, אולם אם תערוף ראשו של אדם באופן חלק
ומהיר יוכל אותו אומלל להתבונן בגופו חסר הראש כמספר
שניות..."
[פרופ' קולין אולבסיין : " חקר המוח בעידן הפוסט- מודרני"]
|
יולנדה כל כך אהבה עציצים. כל כך אהבה עציצים עד שרצתה להיות
פיקוס. בחדר הקטן במרכז ת"א הרועשת, המפויחת, חסרת החמצן
ועשירת החנקן, היו לה עשרות עציצים.
|
בקיצקיצור תן לי משהו. תביא לי בהפוכה, תראה לי מה אתה שווה
גבר! תכניס לי כהן, תבקע את בתולי, כן כהן! זה מה שרציתי
לשמוע! אוי, אני כל כך אוהב אותך כהן. סגרנו. מאתיים שקל על
חמש קילו ארנבים. אני רק מבקש ממך שזה יהיה הארנבים המתוקים
האלה.
|
"אתה יורד" צעק נדב. "אבל עוד לא ארבע" עניתי לו בצווחה. נדב
התבונן בשעון ולאחר שנייה הודיע "אבל עוד רבע שעה יהיה ארבע".
"כן , אבל עדיין לא ארבע" עניתי " בין שתיים לארבע כולם ישנים
וצריך לשמור על שקט". "אז למה אתה צועק" אמר. לא היה לי מה
לומר. "אני כבר יורד
|
אידה מאסה בכל ודחפה גוש גדול של לחם ושארית נקניק לפיה בזמן
שלאה התבוננה בה כמתוך הרגל וקימצה את אגרופיה ברפיון. לאה
עצמה את עינה השמאלית קימצה אגרופיה אחת אחרי השנייה והתבוננה
באידה כמתוך משקפת. בפיה של אידה הפך הלחם לגוש לח
|
ברולבסקי בחר ביציאה ישנה ונוסטלגית שעוררה כמיהה לחומר הישן
והטוב. ה"פינגיונים" דחפו אותו ישר לחלקה עמוסה. כל הבאים דרכו
בדרך על מצבות ישנות שהעלו בזיכרונם ימים טובים ונשכחים.
|
" ...חשוב למנוע מהתוכי לאכול אך ורק דוחן משום שמזונם בטבע
מורכב ומגוון. בטבע התוכים ניזונים מירקות, פירות, ביצים
ובשר.."
|
בנימין הלך מסוחרר בדירתו. הוא הלך למטבח והרתיח מים, לאחר
מכן, הלך לכיור והוציא מהפח המשולש חתיכת פלפל אדום. בנימין
היה בעיצומו של ניסוי. הפלפל רטט שבנימין הרטיט אותו וטיפה
גדולה, אדומה ורירית ניתקה והתפלשה בכיור הלבן.
|
בבית שלי
יש דשא מתחת לתנור.
התנור מוגבה ורגליו הגדולות מהברזל
משאירות סימן על דשא
סינתטי.
|
זאת יוצאת משימוש כשהיא יוצאת מהפה
דאז זאת הופכת לדיבור.
|
יש תחושה של אי-צדק,
חוסר מוסר,
פחד מהלא מוכר,
רצון להיות שייך,
פחד להיות שייך,
איתך או לבד.
|
אהבה זה כמו קיא מהול בגרעיני תירס צהובים.
קיא זה כמו מים שאין להם לאין לברוח.
|
מוות לכל בשתי יריות פנימה כי אין לי
|
תסתכלי עלי, פנים מול פנים,
תעמדי קרוב אלי,
תגידי לי שהוא טוב ממני.
תעמדי מולי מרחק נשיקה,
ספרי לי על כל הדברים
שאתם עושים ביחד
דברים שאנחנו עשינו.
תגידי לי שאני לא מספיק טוב בשבילך,
|
על הכל אני יכול לוותר. שטויות.
אני רעב.
|
תתפלאו, אבל זה לא מתחיל באוכל, זה מתחיל בשירותים. אותו מקום
קטן וצפוף שמספק לך את ה"שירות" להיפטר בשקט ממה שנצבר בך.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ישבתם פעם על
החרא שלכם? אז
אני ישבתי, והוא
לא קשה, הוא
צמיגי.
איש מבולבל
במונולוג. |
|
