|
העיר הזאת חידה, ואין לי פתרון.
כשהייתי בגן, אני ושלי בנינו בית חולים לחומיינים.
|
מי אני היום?
היום אני
כל מי
שארצה להיות.
|
גוגל לא עולה,
גוגל לא עולה.
ומה אני שווה
אם הוא לא עולה?
|
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
את שנינו ביחד,
את ואני
|
וכל הדרך
רציתי לבכות.
רציתי לשיר,
ולצבוע את הים במילים
|
כבר מתגעגע
לא תמיד יודע
מה לעשות אחרי
שאת הולכת
|
בתוך תוכו,
הוא מאמין.
עלה לגג
|
אני חוזר אל אמא
לבקש סליחה
אני רוצה הביתה
להחזיר אהבה
|
מדבר שטויות,
יכולתי להיות
אלוף עולם.
אם היתה תחרות,
הייתי ראשון
לפני כולם.
|
אם
זה במקרה
אז מישהו
רצה שזה יקרה
|
מסתכל
במראה.
לא מבין
מה קרה.
איך עברה
עוד שנה?
|
הים אותו הים,
החול אותו החול.
אין בי כבר כוח לחשוב
|
ובתוך כל הרעש
אני אעלם.
אקלף לי אותך
ואתחיל לנגן.
|
שוב זה קורה,
הנה אני נגמר.
ושוב לומד
את שידעתי כבר
|
שוקולד
לא יעזור
ועוד מעט
הכל יעבור
|
רגע,
עוד מעט,
זה כבר קורה,
זה עכשיו.
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
|
זה שיש סלוגנין
עם עמוס בר
בתוכם זה אתי?
או אולי
אירוני?
אחמד אחמד,
מבסוט מהשם שלו
ונגנב כשהוא
רואה פרצות בגדר
הטובה של
ה"רימר". |
|
