|
העיר הזאת חידה, ואין לי פתרון.
כשהייתי בגן, אני ושלי בנינו בית חולים לחומיינים.
|
מי אני היום?
היום אני
כל מי
שארצה להיות.
|
גוגל לא עולה,
גוגל לא עולה.
ומה אני שווה
אם הוא לא עולה?
|
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
את שנינו ביחד,
את ואני
|
וכל הדרך
רציתי לבכות.
רציתי לשיר,
ולצבוע את הים במילים
|
כבר מתגעגע
לא תמיד יודע
מה לעשות אחרי
שאת הולכת
|
בתוך תוכו,
הוא מאמין.
עלה לגג
|
אני חוזר אל אמא
לבקש סליחה
אני רוצה הביתה
להחזיר אהבה
|
מדבר שטויות,
יכולתי להיות
אלוף עולם.
אם היתה תחרות,
הייתי ראשון
לפני כולם.
|
אם
זה במקרה
אז מישהו
רצה שזה יקרה
|
מסתכל
במראה.
לא מבין
מה קרה.
איך עברה
עוד שנה?
|
הים אותו הים,
החול אותו החול.
אין בי כבר כוח לחשוב
|
ובתוך כל הרעש
אני אעלם.
אקלף לי אותך
ואתחיל לנגן.
|
שוב זה קורה,
הנה אני נגמר.
ושוב לומד
את שידעתי כבר
|
שוקולד
לא יעזור
ועוד מעט
הכל יעבור
|
רגע,
עוד מעט,
זה כבר קורה,
זה עכשיו.
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
החוכמה היא
להוריד חמש שש
ראשים על הבוקר,
ככה אתה מרגיש
אמצע היום ואפשר
להתחיל ת'יום.
"קרוסורק" סטלן
בטלן שקרן
נהנתן, בראיון
לסטלזין, מגזין
הסטלנים החדש,
עכשיו בסלוגן
הקרוב למקום
מגוריך. |
|