|
 215126353 טינקרבל
"כמו כולם הלכתי לגן וספרתי עד עשר
אחר כך הגיע הזמן ללכת לבית ספר,
דנה קמה, דנה למה? כמו כולם..
אחר כך אני בן שלוש עשרה - מזל טוב! בר מצווה!
אחר כך ואחר כך פתאום צבא..
להיות חייל זה נורמלי - להיות משוגע זה דבר מטומטם?
אחר כך ואחר כך טיול בעולם, וילד טוב של אמא מגלה את
הסם..
אחר כך היא עזבה והלב נשבר..
והגיהינום שבבטן שרף את כל מה שנשאר.
אחר כך פחדים וחשד שהכל מכוון,
אחר כך אשפוז במוסד מנוון,
אחר כך גידלתי כנפיים ו התחלתי לעוף..
ועכשיו זה עכשיו. "
בוא נברח, נלך מכאן
למקום שהשקט הוא חלום
|
חיים מסריחים.
כל יום בזבוז של יום.
|
לא שולטת בדמעות
העצב עומד לי בגרון ולא עוזב אותי.
|
לא הספקתי להגיד לו שלום,
להרגיש אותו בי,
את תמימותו,
והיותו שלי.
|
הוא השאיר לך טעם מר של זיכרון מתוק.
אני לא יכולה, לא מצליחה לתרגם את כל העצב שבי למילים.
כמעט ולא אוכלת
בקושי יכולה
דואגת לאחרים ואחר כך לעצמך, כזאת את.
|
בואי וקחי אותי לעמק, עמק האהבה,
תהיי רק איתי, תהיי שם שלי, בשבילי.
|
להיות חדה ומדויקת
כדי שתבין אותי
|
רק רציתי חיבוק,
הזרועות החזקות שלך
אני צריכה אותן עכשיו
|
אני מחבקת את אבא,
שואלת אם הכל בסדר,
הוא עונה לי שכן, בקרירות, כזה הוא.
|
בולעת הכל כמו מים.
עוד רגע מתפוצצת.
מתנפצת, מתפרקת.
|
ומה יעזור לי אם אני אבכה כל לילה אל תוך הכרית?
אבל לפעמים זה פשוט יוצא,
נוזל ממני, כמו סכר שנפרץ,
בלי כל הודעה מוקדמת.
|
כנראה שהתעוורת מרוב שכל כך פחדת, כי פגעת בי המון.
אני ניבגדת מגעילה, לא הגיע לי אותך.
אני לא מספיק טובה בשבילך? מה רע בי?
|
פגועה וכואבת, מנסה ליישר קווים, קווים בתוך לבי השבור לרסיסים
קטנטנים, רק אני מרגישה אותם, חודרים בי, משחיזים עצמם בלבי.
|
כמה פעמים אמרנו לך לא לגעת בחרא הזה?
זה עושה אותך משוגע, תבין.
אבל לא... אתה בשלך,
אתה חי-מת
בתוך אקווריום מזכוכית.
|
לא יודעת למה אני לא מוכנה שתיכנס פנימה, אולי כי תמיד בעצם רק
היא הייתה שם לצדי, אני התרגלתי אליה בדיוק כמו שהתרגלתי אליו,
ועכשיו קשה לי בלעדיו.
אני מפחדת שרק בגלל שאני אתן לך להיכנס היא תחסר לי, ואני אבכה
ואז היא תחזור כמובן.
|
אני יודעת שאם תבוא, אפול אני שוב לרגליך.
אני לא יודעת למה, אני לא יודעת למה אתה היחיד שבאמת יכול
לגרום לי לחייך.
אני צריכה להפסיק, אני רוצה להפסיק לחשוב ולשקר לעצמי.
אני אוהבת אותך.
|
'הכי טוב זה פשוט לא לדמיין כלום תאמיני לי'
אל תנסה להיות חכם זה פשוט לא הולך לך.
|
כל מילה שאמרת לי, כל נגיעה קטנה ממך עשתה לי פרפרים בבטן,
וכל הזמן חשבתי מה היא עושה לך.
כבר נגעת בי, הכאבת לי, נשבר לי כבר מזמן.
הלב שלי חשוף עכשיו, איבדתי את הביטחון, וגם את שפיותי.
|
אני בגמילה עכשיו, נגמלת ממך.
קשה, כואב.
אתה במרחק נגיעה מכאן,
ועכשיו אני לא רוצה, אני מעדיפה שלא, לפחות לא בזמן הקרוב.
|
ועכשיו אני רטובה לגמרי מדמעות, אבל יודעת -
אתה השתמשת בי.
|
תשמור עליי
ותפנק אותי
ותדע אותי
|
הגוף מתנגד, לא רוצה לקבל.
הוא כועס עלייך, מטומטמת.
איך לא נתת לו כלום היום?
וגם לא אתמול?
עכשיו הוא לא מוכן לקבל שום טובה ממך.
|
אבודה.
אני רוצה ללכת הביתה עכשיו.
להגיד לה שאני אוהבת אותה.
|
אבל לא יודעת מה קורה, מה קורה לה שם בפנים?
רוצה אותו אבל יודעת שהוא לא בשבילה
|
אתה אף פעם לא תדע כמה אהבתי אותך..
אף פעם אתה לא תדע כמה רציתי אותך..
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
איזה יפה זה,
שאיך שאתה נכנס
לבמה חדשה, שמים
לך מול העיניים
נחיריים של איזה
איש אדום בקלוז
אפ רצחני!
עוד איש שלא
מבין בצילום,
אבל כן
בנחיריים. |
|
