|
גופה כחוש כל כך ובעטיו בא גם עוללה כחוש ושברירי אל העולם.
אולי זה אינסטינקט אמהי, או אולי רעב נורא, שממריץ אותה כעת.
מי יודע. כך או אחרת, הסערה המתקרבת, המתכרבלת בתוך הרחש
המטריד של העלים, מאיץ בה למהר. למצוא מזון ולהחזיר אל בכורה
את פטמותיה המצומקות.
|
לזכותו ייאמר שדרכו הפתיינית הייתה משובחת, שלא לומר משומנת
היטב ומקצוענית לעילא ולעילא.
בתחילה רק טפטף רמזים קלושים, כמו הזרעונים על שביל הטשטוש
שהוא יודע ליצור באמצע השמורה עם מגב. מחליק את הקרקע באהבה,
מותח אותה כמו שמיכה בבית מלון ומפזר גרגירים...
|
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
