|
עמדתי מולו, לא מסוגלת להסתכל בעיניו. הסטתי את מבטי.
הוא לא יכל להגיד לי כלום. כאב את השתיקה כמו שמעולם לא עשה
זאת קודם.
אני חושבת שבחיים לא ראיתי אותו כל כך עצוב וחסר אונים מאז
אותו היום שהוא הופיע אצלי בבית, אחרי שגילה לי שהוא אוהב
אותי.
|
אחכה לו בכל יום שיבוא
אמתין לו מבלי שאדע
העיינים יבשו מדמעות
|
הוא סוחף אותי,
מושך אותי למרחקים לא ידועים.
הוא ידע ולא אחר,
את הסוד לנפש ששייכת לי.
|
היא מסתכלת בי שעות
מפנה את מבטה מידי פעם
היא נוגעת בי בעצב
מנסה את מזלה בלחישות
|
השכל הופך אותי לאחת
הלב עוטף אותי אחרת
עד לאן יוביל אותי המאבק בין שניהם?
|
להתחיל להרגיש
להתחיל לכאוב
זה המפלט האחרון, ההזדמנות היחידה
אולי תרפה מן האמת
המציאות מכתיבה את חיינו
|
אם תאמר שוב אוהב,
אם תרצה את ליבי לשבות במילותיך,
לא תוכל לעשות זאת לעולם,
כי אם תחפש את הרגש שעוד נותר בי,
תמצא רק שברים ששייכים לך.
|
שקרים של בדידות, שקרים של אהבה,
הם שיכניעו אותי.
שוב לא אשקוט לא רוצה שיגיע,
הוא מתבונן לא מפתיע,
הוא מחכה אך לא יודע.
|
נכתב ליום הזיכרון לחללי צהל. מדבר על איזשהו גורל שיש בארצנו
וזה קורע את הלב לדעת שיש אנשים שחיים בתוך השכול הזה יום ,יום
,שעה,שעה.
|
הריצה האינסופית שלנו אחרי כלום. דיכאון לאומי לפני החזרה
לשגרה הנוראה.
|
יש איזושהי אמת שמסתתרת מתחת לכל העולם שלנו.
|
חיפשתי אותו כל כך הרבה זמן, כל חיי
הפעם אני מתפללת שמצאתי.
|
|
|
צביקה פיק עשה
קאמבק. במסיבת
יומולדת של חבר
שלי. אני לא
הולך למסיבות
יומולדת יותר
"השנון" מתוסכל
ממצב הצביקה פיק
בארץ |
|
