|
 צילום: מאיה ברטוב, 2001
צריך להחליף באמת |
יליד 1983. כותב מעט. לא ויתר על האמנות, ומקווה שזו
עוד לא ויתרה עליו.
היית יפה ואסורה.
אני
עוד לא ידעתי לסרב.
|
באפלולית, חידת
גופך בתנומתו טורפת דעת
|
נשימות קטועות. אנחות של גוף ועץ
בתבנית נסתרת (אל תביט.)
|
הזמן העקר, החמוץ
שבין הצורך לאפשרות
צורב בי בדקות מתות.
|
ריח אהבה ישן ממכונית זרה
שיר נשכח מהרדיו לאוויר הערב
וממתין.
|
Matama, ta mafi so;
Matama, ta talata so.
So lata lo, lo tado fa ta,
ta mare do.
|
ישנתי במיטה שלך אתמול
והיא מנוכרת;
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
