|
אשוב כשארצה
ואת הגשר אחצה
אלך לים.. אשכב על החוף
עד בואו של הסוף.
I sent you away from the palm of my hand
With hope that will never run out.
|
מילים ששומרות עליי רחוקה
נופלות לפתע
על אנשים שמעולם לא הקשיבו.
|
דלת פתוחה היא איננה מעשה ידו של אלוהים.
צלליות קופצות ומרקדות בשתיקה חייכנית,
ולפתע פתח עגלגל
מאפשר מגע ושיר.
|
שם.
אוכל אותי אותי אותי אותי אותי.
|
עשתונות, לא נוגעים לך.
אם מישהו היה מבקש ממך להפסיק לנשום,
זה היה המבט שיישאר אתך לנצח.
|
|
|
יעל הכוסית
היתה כאן
גם בתאריך
24.12.04.
יעל הכוסית,
שבד"כ כותבת על
אחורי הכסאות
באוטובוס אבל
היום היה קריסמס
וכל החברות שלה
הלכו למסיבה
ובכלל אין
אוטובוסים בשישי
בערב אז היא
מפתחת חיים
וירטואליים
במקביל. |
|
