|
השם שלי הוא אינו השם
שנתנו לי אבי ואמי
אינו השם שנתן לי האל
ואינו השם שנתנו לי החיים
|
כולם יודעים מה זאת אהבה עד ששואלים אותם,
לכן אני לא שואלת אלא רק יודעת.
יודעת שהפה שלי מתייבש
|
אותך אני חולמת
מרגע אור ראשון ועד לילי
פוסעות יחדיו בנתיבי עולם
אל הבוהק מאי שם
|
אתמול הלכתי לי לאיבוד
בשבילים שסללו רגלייך,
ולא מצאתי את היציאה אלייך.
חשבתי לשאול מבוגר
|
אם תבואי
אראה לך
את מפת הארץ
הלא כבושה עדיין
|
הניחו לי לעשות
את שאהבה נפשי
בפרץ הגואה הזה
של חומד מיני
|
אם אתה שומע
אני לא מבקשת הרבה
רק משהו קטן שלי מאד משנה
|
בחלומי, את ואני
נוגעות כפי שמעולם לא נגענו,
לוטפות את פלומת עורפנו
בנעימות מרגיעה נמסה ומלאת עדנה.
|
שאול היה בעין-דור
ואבישד באין-דרור
|
בעיניים שלי את שונה מכל מי שפגשתי
את אחרת
וגם בלילה את מוארת.
|
ברך אותי בעמידה או בשכיבה
כשאני רוכנת מאהבה.
עורר אותי במגע
באצבע דקה.
|
הזמן לא נוזל לי כשאת בי
הוא קופא ומותיר אותי נדהמת
על מה שאת עושה בי
לי
|
היא לא תדע לעולם את גודל העוצמה
שיש לה אצלי
את זמן המחשבה
שלוקחת לי
|
אתן לך הכל
מראש ועד כף רגל
את כולי אתן לך
הכל
|
בשיחות האלה מותר לי
בעזרת הסלולרי
להגיד
כמה את יקרה לי
|
רוצה אותך
להיות עם מה שדומה לי
עם אותן גבעות
|
יש לנו חיבור משותף -
צל חלומות, משקל העבר הקצר שעבר עלינו
ומסע של בדידות או פחד
|
ביום בהיר, כשחלונות נפשי פתוחים לרווחה
אפשר לראות בי פרח שנפתח לאויר העולם
שיש בו כמיהה לרחשי החוץ
|
חסרת בושה במחשבות
על איך זה יהיה ומה ייעשה בי
אין מניעה בחיבור החדש הזה
שרוצה להתקיים
ויהי מה
|
לתת לך את הכל
זה רק גוף
והוא לא זול
אבל גדול
|
בקופסה שסוגרת עליי ודוחקת לי כל טעם טוב
אני מחפשת את הפותחן
שישחרר לי את הכבלים שהם אני.
|
הפלישה אלייך היא איטית ומחושבת
מתוכננת ללא אישור לכניעה.
הכיבוש הזה יסתיים בהנחת הדגל
ובהצהרה שאין כבר דרך חזרה.
|
למה זה קשה
לקום ולעשות מעשה
|
הדברים שבאמת משנים את חיינו הם לא מחשבים משוכללים,
אלא ההמצאות הפשוטות כמו -
מברשת שיניים.
|
בפקולטה הזו נושבת לה רוח
שהיא נשמת אפך העוברת בי
ומחייה אותי כל פעם
שאת מפנה אליי את ראשך החכם.
|
איך מטיילים באזור ההר הגבוה?
מטפסים ועולים לאט לאט
מלטפים כל מה שנקרה בדרך -
ציץ פורח, גבעה מעוגלת,
|
בהתלכדות ובהשתזרות שלי עימך
אני נכנסת לאווירה הכללית של התקופה
מדונה ובריטני
|
ממש כמוני את יודעת איך זה
לחוש ברעד של יד אוחזת לרגע
להעריך מבט חם ותומך
להבין את מה שעובר בי
|
אני כותבת לך כאן
על כל מה שאני לא יודעת.
מנשקת אותך מכאן
כי את היא החרוז האהוב עליי
|
הנגיעות הכמעט מוחשיות שלך
הופכות אותי לעבד הדימיון.
אם אשלוט בתאוותיי אהיה עבד להיגיון
|
את הנותנת מעצמך
המשמשת לי ממחטה ומשענת
אינך יודעת את תפקידך
לו יועדת
|
הסוסים שלי דוהרים אלייך
במצב אוטומטי בחושך ובאור.
הם לא עוצרים באדום כי הם צמאים
ורוצים להניח בך את ראשם הפרוע.
|
בערב ראש השנה הזה
אני חושבת אחרת לגמרי
מהערב שלפני שנה.
אני יודעת שאני כבר אחרת
|
מתי תקפצי אליי לקפה
לא של צהריים ולא של ערב
אלא לקפה של בוקר
לקפה של אחרי
|
|
|
