|
נולד בעל כורחו וכך גם כתיבתו,
מיפה עצב ויגון במילים יפות הוא אומר שכך אולי
יותר קל
כל מה שנכתב אמיתי הוא
שירו כמו מצבה מנייר, זיכרון שקבור תחת מילה
ותודה.
מלאכים שימרו נא על אהובתי הנצחית
לווה בכל הנד עפעף בכל צעדיה
בשוכבה ליקראת תנומה
בהיקצה לבואת החמה
|
אומנם זר משובח לא הבאתי לך
אלא פרח אחר פרח נקטף בצער מן הגן הקטן
|
ובשל כך אהובה מר לי נורא
משום שבי אין מן התפאורה
שלה את כנראה כה זקוקה.
|
|
|
ואז ניסיתי
להרגיע אותה
ואמרתי לה: "זה
בסדר! אם את
רוצה להישאר
בתולה אפשר גם
בתחת!" ואז היא
הכניסה לי מרפק
במפשעה והדבר
הבא שאני זוכר
זה שהשוטר שם
ברחוב שם עלי
אזיקים.
מתוך הספר "איך
להתחיל עם
קטינות" מאת
דרדסאהבל |
|
