|
נולד בעל כורחו וכך גם כתיבתו,
מיפה עצב ויגון במילים יפות הוא אומר שכך אולי
יותר קל
כל מה שנכתב אמיתי הוא
שירו כמו מצבה מנייר, זיכרון שקבור תחת מילה
ותודה.
מלאכים שימרו נא על אהובתי הנצחית
לווה בכל הנד עפעף בכל צעדיה
בשוכבה ליקראת תנומה
בהיקצה לבואת החמה
|
אומנם זר משובח לא הבאתי לך
אלא פרח אחר פרח נקטף בצער מן הגן הקטן
|
ובשל כך אהובה מר לי נורא
משום שבי אין מן התפאורה
שלה את כנראה כה זקוקה.
|
|
|
התבוננתי בה
שעות עד שהבחנתי
בה
תיארתי לעצמי
שכל מה שאומר
ישמע מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי,
אזרתי אומץ
וניגשתי אליה.
שאלתיה: "מה
ה..."
"מצב?" היא
מיהרה לענות
"האמת היא
שהתבוננתי בך
שעות עד
שראיתיך,
אני מתארת לעצמי
שזה נשמע
מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי..."
היא סיימה.
"עזבי" ,אמרתי
לה, "אנחנו לא
מתאימים". |
|
