|
נולד בעל כורחו וכך גם כתיבתו,
מיפה עצב ויגון במילים יפות הוא אומר שכך אולי
יותר קל
כל מה שנכתב אמיתי הוא
שירו כמו מצבה מנייר, זיכרון שקבור תחת מילה
ותודה.
מלאכים שימרו נא על אהובתי הנצחית
לווה בכל הנד עפעף בכל צעדיה
בשוכבה ליקראת תנומה
בהיקצה לבואת החמה
|
אומנם זר משובח לא הבאתי לך
אלא פרח אחר פרח נקטף בצער מן הגן הקטן
|
ובשל כך אהובה מר לי נורא
משום שבי אין מן התפאורה
שלה את כנראה כה זקוקה.
|
|
|
אם אלוהים לא
היה רוצה
שנאונן, הוא היה
עושה לנו ידיים
הרבה יותר
קצרות!
ערגלית
פסיכודלית ברגע
של חולשה |
|
