|
"השלום", "השלום", צעק שדרן הטלוויזיה, "הוא הגיע, סוף סוף הוא
הגיע". הם פתחו בקבוק שמפניה באולפן הערוץ השני, התחבקו ופעם
ראשונה בחייהם הרשו לעצמם להראות רגש אנושי כשהמצלמה עדיין
מצלמת ומשדרת לאלפי אנשים.
|
אש המלחמה, הלפיד הראשון נדלק בכדי להעיר את החשכה, האויב
מתכונן, מחמם את חרבותיו בחום המצית שהדלקתי. גם אני מכינה את
עצמי, מחליפה לבגדי המלחמה, חזיה ותחתונים, מתיישבת על הגבול,
ההר של קצה האמבטיה.
|
היא בחצאית שחורה, גופיה עם תחרה ושיער אסוף לצמה.
מרוחה על הרצפה המטונפת, כמעט בלי הכרה, בגדיה עט עט מוכתמים
בקיא שהיא פולטת מגרונה,
מנסה להוציא את מעט האוכל שנשאר בגופה. אינה מודעת למצבה,
ממלמלת דברים שרצים במוחה, אותם לא תזכור מחר.
|
|
|
אני כל כך גאה
בג'וני
והפרעושים,
שמצליחים לזהות
כתיבת סלוגן
אישי כושל,
ומוסיפים "או
שלא" כבדרך
אגב.
מחיאות כפיים,
רבותיי!
-או שלא.
-שפרירית,
מצטערת לעמותת
האמת בסלוגנים |
|
