|
אני כותבת כשאני עצובה, ואני אוהבת לכתוב.
אז אל תפריעו לי כשאני עצובה, זה אלמנטרי.
הם אהבו את רסיסיו, ומעולם לא הבחינו בעובדה הפשוטה שבכלל היו
אלו רסיסיהם שלהם.
|
הם אהבו את רסיסיו, ומעולם לא הבחינו בעובדה הפשוטה שבכלל היו
אלו רסיסיהם שלהם.
|
הייתה לו יד נוספת, בעולם שבו כולם הסתדרו מצוין עם אחת בלבד.
|
היא מחכה לו, שיבוא. או שתצליח ללכת אליו מכוח מבטה.
|
אני אוהבת אנשים, אבל זה עושה אותי פאקינג עצובה.
|
כשאתם מדברים על הנצח, אף אחד לא סיפר לכם שהוא בכלל לא קיים.
|
ראיתי אותך אתמול, המשכתי ללכת מהר ובטח לא ראית. כנראה שגם לא
ממש היית מזהה אותי. השתניתי מאז, ובטח כבר שכחת אותי מזמן. זה
לא הפריע לי להתגעגע. לא געגוע אמיתי, געגוע קל כזה, כמעט חסר
משמעות.
|
אנשים טוענים שהחיים הם בית ספר טוב. והם צודקים, אנשים תמיד
צודקים. הבעיה היא שאנחנו נותנים לעצמנו את הציון.
|
היא חיה כמו קלישאה, אבל זה רק כי היא האמיתית עלובה מכל זה
בהרבה.
|
|
|
ערגליות נראות
כמו לחם של
ברביות.
המשועממת
כרונית. |
|
