[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אביגיל קרן
זה סופה של תקופה
וזה זמן מעבר
זיכרונות נארזים
שברים נזרקים
ואנחנו נקשרים
נארגים אל תוך החיים.


אל היוצרים המעריכים את אביגיל קרן
אביגיל נולדה בעיר קטנה ליד הים בשנת 1987 ( כך
כותבים בצורה מכובדת).
אתם בטח מתים לדעת עלי המון דברים
ואולי לא
בכל מקרה
אני שומרת על חשאיות :}




לרשימת יצירות השירה החדשות
אני אדם שבור
ומשהו בי מקולקל
אולי יש איזה חלק
שלא מחובר לחשמל
או לא מחובר...

אני מחכה לך קול
שתדריך אותי, שתאהב אותי
אידאל שיאיר
ויבעיר לי אש בחזה

ואני בוהה ותוהה
מי פה הבובה
את או אני

הרהור
לקום בבוקר לתוך מעשים
לפגוש ולהכיל אנשים
מנסים
לא לריב ולצעוק
אם לכאוב לא לכעוס
זו בחירה בחיים

בביצת העצמיות רק אני שם אתי
ואין איש מלבדי
ששומע את הקולות שאני מפיקה

איפה הגבול של הרגש
שקי החול שסוכרים את הדמעות
איפה אתה מליל אמש
והמראות של העיר, והאורות

החיים שלי חולפים
יום ועוד יום
בלי שארגיש

אהבה
פנטזיות סותרות של תשוקה וקרבה
ובינתיים

תחושתי
אם ליבך יתגלגל לידי
אחזיק בו קרוב קרוב

אני שואפת ונושפת
בשריקה

ארוטי
אני רוצה אותך במיטה שלי
אני לא צוחקת.
אני
רוצה
אותך
במיטה
שלי.

יחסים
בחלומי, בזיכרוני,
לנצח תהיה הילד שלי - יפה ועצוב.

ברגעים אפלים בא
הדף
ולו לובן מרגיע
והעט חורט במהירות של מרדף
מילים נאלחות...

ובתוך כל זאת
הכמיהה
התשוקה שאינה נשגבת
או בעלת חזון
אהבה פשוטה כזו לאנשים.

אהבה
המילים יאמרו בהיסוס
בקול חרישי שירעד
ושתיקה נעימה תשתרר אחרי

כמיהה
לפעמים הגוף יודע לדבר
דברים שאף פה לא יכול לומר
והעור מקשיב בדרכים
שאף אוזן לא יכולה לשמוע

ממרחק של קצה השולחן
האם אתה מוכן
להביט בי

אני מרגישה אותם זורמים בתוכי
נהרות אש
והדם הולם ברקותיי
הרגש מאיים לשרוף אותי
ולא להותיר דבר

החושך בחוץ מתעבה
וגם החרדה גוברת

אני טובעת עכשיו בתכלת
כחול ועמוק

קצרצר
העץ שצמח בתוכי
אינו סתם אלון מצוי

ירך חמימה התחככה בשלי
מרפק נדחף אל צלעותיי באגרסיביות חברית
אצבעות
דקרו לי בשיפולי הבטן

תחושתי
הייתי רוצה לכתוב שיר מושלם
על הרים וים

אני יושבת איתך
ומנסה להסביר
מה כואב, מה פוצע
במילים להכביר
ואז מגלה, למרבה הבושה
שאני סתם בחורה חלשה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
אני סוקרת את כולנו במבט.
אנשים שטוב להם, הם אנשים שהחליטו שנמאס להם מטרגדיות והם
רוצים קצת נחת.
בינתיים אנחנו לא כאלה.




נראה אותכן
מסתובבות עם
איבר שמתנדנד
לכן בין הרגליים
ומחליט להזדקף
מתי שבא לו מבלי
ממש להתייעץ
לפני.

נראה אותכן יום
אחד סוחבות אחד
כזה ולא רצות
לחפש איפה לדחוף
אותו כדי
שישתוק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 75376. בבמה מאז 18/3/07 17:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאביגיל קרן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה