|
אהובי, קווים אדומים עמוקים חוצים את גופך
מחרצים סימנים, סימנים, עקבותיי אשאיר בחול.
יקירי שעונים, שעונים, טוחנים מסמנים
שביל טיול לאורך הערבות.
|
בעודי יושבת מולך ערומה
כל שרואות עיניי הוא שלט אין כניסה.
באתר הבנייה שהוא הבפנוכו שלך
שוכן לא הר חול מפורר, רגשות מעורבלים בבטון.
|
כרעתי ברך, הרכנתי ראש, חלצתי שד ונשאבתי.
|
חשופית אני וזרעי מלח על גבי
מקלפים קליפה אחר קליפה
|
אל תאמין לי יקירי, כשאני אומרת לך שזה אתה ולא אני
לנפש יש דרכים רבות לתעתע וכך גם לי
|
|
|
בטיזרים אני
חזק.
יאשה מחמיא
לעצמו בעודו
מבין את כישלנו
הסיפרותי. |
|
