|
popo
הוא שנא אנשים. הם התעללו בו, החרימו אותו, התעלמו ממנו, בודדו
אותו, השפילו אותו, מנעו ממנו אהבה ואכפתיות, השתינו עליו
בקשת, גרמו לו לנכות קשה ולכאבי גיהנום נצחיים. לבסוף הם זרקו
אותו לרחוב ושנאו אותו בגלל אותו ייצור שהם הפכו אותו להיות.
|
הוא: סבל, הושפל, כאב, דאב, חי בעינויים, וחלם בלילות רק על
שדי הגיהנום, על מוות ועל ייסורים.
היו שלושה דברים שיכל לעשות ואולי להנות מהם בחיים:
|
אני הוא האיש על השפיץ של מגדל
שתוהה עד עכשיו, למה עוד לא נפל.
|
יש מבט מאד כואב- שרק מי שלא אנושי יכול ממנו לא להתאבד
|
|
|
חשיבה חיובית:
אין לי חזה
קטן.
יש לי חזה
פצפון.
(נוי-נוי מבינה
שהיא מפספסת כאן
את כל הפואנטה
של החשיבה
החיובית, ולכן
היא תסתום
עכשיו) |
|
