|
we live,
as we dream,
alone.
[joseph conrad]
חוץ. בניין משרדים - יום.
שני שומרים דוחפים את דרור החוצה, שמנסה לשמור על ארשת מכובדת
למרות המעמד. הוא עומד מול הפתח ומגרד בפדחתו. התסריט נזרק
החוצה ופוגע בבטנו.
|
|
|
לא שניצלים!
שנאוצרים!
ולא על הגב!
על האוזן!
ד"ר מישה רוזנר,
מתגונן ומסבך את
עצמו עוד יותר
כשהוא ניצב ערום
מול זאת שאהבה
את התל אביבי |
|
