|
 
אביעד
אביעד לא קשור.תמיד אומר את הדברים הכי צפויים
במקומות הכי לא צפויים, הכל מתקשר אצלו בצורה לא
מובנת לסביבה.חי את החלומות שלו אבל חולם על
המציאות.
הוא לא תמיד מבין את המציאות אבל משוכנע שהוא מבין
יותר מאחרים וכן הוא זה שכותב את המציאות, תמיד.
לא מאמין בכשרונות אבל כותב בכל זאת , כדי לחיות.
אם תבינו אותו, תבינו את עצמכם.
זה לא יקרה.
מועדפים :בסוף הדרך
עוד כדור אחד
חי בתוך קופסא
אין כניסה לכלבים
Upside down mood
come on
your past is not as weird
it's a special one, that's for sure, but it's not weird
|
יום ב. 10:52 אני מתעורר לי. מביט בחלון ובום 2 נקודות אדומות
בחלוני. נקודות קטנות כאלה צמודות לא משהו שמסתיר. מה זה יכול
להיות. אני מסתכל למטה ולמעלה ושוב פעם למטה. הן זזות יחד
איתי.טוב אני כבר יודע מה זה, ניגשתי למראה.
|
Hell is good for people
without the courage to raise their voice
and say
|
לפעמים מביט למטה
כי התחתית יותר קרובה
לפעמים אני קם
כי אין ברירה
|
כשאני פה לבד
איתך, בוכה על הגשם
שישטוף גם אותך.
|
הדרך לשמיים מטושטשת על ידי אדים רעילים וכוונות טובות
הולך על המים בין שפכים שצפים
בעוד רגע יחל מבול רדיואקטיבי והנה שלישיות של חיות הם נסים
|
אנשים שמצאו את השלווה
בשבילה מכרו את התקווה
למדו להעריך את השמיים
תתעוררו מהתמריץ הממריץ!
|
הגעתי לקצה
כדי לגלות שאין אושר
|
כל כוכב הוא נשמה שתוהה
כל כוכב הוא נשמה שמצאה את דרכה
בלילה חשוך אלך לאורם
אביט לשמיים ולעבר הים
אראה אותך רוקד שם
בקצב הגל
הרוח לוחשת כמנסה לומר
|
נמאס
מזיל דמעה
לא ברור עדיין
בעקבות מה
אלך
|
אתה מביט במראה
מגלה אותה סדוקה
איבדת את הדרך
|
לפעמים נגמרות לי המילים
ורק אז מתחיל להרגיש את הריקנות שממלאת אותי
|
גם ביום הכי עצוב בחיי, כשאינך עוד.
אתה איתי, אבי
בליבי
לעד.
|
הם שהלכו ואינם
הם שחזרו ועודם
הם ואנחנו גם
|
טעמו של הזיכרון נשכח
ריחו נדף.
|
ואם תתעורר יום אחד בארגז מעץ
ותזכר באותה אחת שאהבה אותך
ושמרה בך את אש ההתרגשות
של הפחד
בארגז.
|
בפה פעור
ממתין לטיפת אהבה
במדבר היבש הזה
|
מנסה לחזור
ולגרום לך לגמור
לבנות עוד גשר
אל אי השפיות
שהטבענו מזמן
כאשר ניסינו להתאהב לאורה של שקיעה
|
אני לא יודע לבקש
או איך לקבל
את ידך
|
יש מלחמה שם בחוץ, אז תעבדו לא נורא
פה על הקרקע אין עבודה אז עושים מלחמה
אנשים שם מתים וזה לא נורא
|
אין בכוחו של הזמן
להפחית את מידת הכאב הזה
|
בדהרה אל תוך החושך אין חשיבות למילים.
בדהרה אל תוך האור אין חשיבות לדמיון.
|
כלא של עבר
עבר נוסטלגי
הכל בו טוב
ממבט של היום
|
לבדי בזירה
ואין מתחרים
נלחם עד המוות
|
לוחמים שרים לתקווה
ואני עטור ברגבי אדמה
מרכין את ראשי
המילים לא יוצאות מפי.
היום, ביום זה
כבר לא שייך
כבר לא גאה
|
מאחורי מעקה מסתתרת
ילדה קטנה מפוחדת
בשקט החודר לעצמות
|
מותר להיות עצוב
לבכות בלי שום סיבה
לחיות
באשליה
|
הכאב הזה
שאת חשה באצבעותיך
הוא כאב של אהבה שהינה פרי דמיונך
|
שובר את גלי הדמיון
בליל סערה
לאור הנר
דפיקות בחלון
בליבי קיפאון
|
היום גיליתי שאיני יכול לסלוח לעם
אשר מהמר על חיים והחופש לדם
יש חוקים של אי סדר
וקצב הרגליים של עולם הנוהג כעדר
נעצר בפתאומיות כמסמן תקוה
|
כמו פרח נטול עופרת
טעון ב9 מ"מ של רגשות
נשמע חלש אך מוצף
לא פורח אך נקטף
|
ראש נשען
מרפק מיומן
קנה מכוון
אל דמות מעורפלת
דמות משתקפת
בצל מחשבתי
|
כך באמצע השדה שגדל
מצאתי עצמי לבד
קוץ בין פרחים
|
עוד קצת פשטות ואבדה, האמת
|
השכל אומר לי לשמוח / והלב בוכה
הגוף רוצה לברוח / והעצב קופא
|
מחכה שהזמן יעבור
ואז קורא לו לחזור
מנסה עוד פרט לזכור
|
סומך עלייך שלא תהיי שם
כשאצחק או אבכה
|
אדמה חרוכה לא זוכרת
לא ניצן, פרח או עץ
רק טביעות רגליים
לכיוון אחד
|
החיוך שלי
החיוך הרטוב שלי
החיוך שרטוב מדמעות
|
הולך עם העדר כשמקל בידי
ושק מלא במחשבות נושא על כתפי
ושואל האם כאשר כולם לא הולכים עם העדר
האם את תלכי לצידי?
|
רק למדה ללכת, לומר כמה מילים
ושתקה, לא הבינה למה
אביה לא בא.
|
וביה"ס נראה בערך כמו בקליפ של THE WALL המוני תלמידים שכובים
חצי מתים על השולחנות,אחרים הולכים בטור ובקצב לקפיטריה,והשאר
מרוחים על הספסלים בחוץ,חלקם כבר נרדמו.
פה ושם עוברים כמה מעופפים אומרים היי - ביי לכולם וממשיכים
ללכת עם חיוך על הפנים.
|
כל חיי חלמתי על הכוכב שלי.מכרתי את מיטב שנותיי וחבריי כדי
לגעת בו, לעמוד עליו להרים ראש ולזקוף קומה ולדעת שהצלחתי -
הכוכב הזה שלי!
|
ז"ל מוכר יותר, כי זה כאב.
|
אינני לוחם
כי הם לא
מתים מפני שזה בזול
|
צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק (דמיינו רכבת מתקרבת ) צ'ק צ'ק
צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק (דמיינו רכבת עוברת ) צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק
צ'ק. זהו - עברה.
ככה החיים של כולנו עוברים.אז אנשים . . . . .
|
Artillery out of
Focus
Order
Range
|
הבית איננו המקום בו אתה גר אלא המקום שבו מבינים אותך.
(כריסטיאן מורגנשטרן)
|
יש הבדל בין טיולים לראות ארצות ובין טיולים להכיר עמים.
(ז'אן ז'אק רוסו)
|
האור הוא צילו של האלוהים. (אפלטון)
|
במקום בו האור רב, הצללים הם העמוקים ביותר. (גיתה)
|
השריון הטוב ביותר הוא להתרחק מטווח ירייה. (פראנסיס בייקון)
|
כאשר ישן וחדש משתלבים נוצרת תרבות.תרבות ישראלית - תל אביבית
|
משחקי ילדים אינם אך משחק, יש לראות אותם כפעילויותיהם
הרציניות ביותר. (מונטיין)
|
כל אימת שתשמע אדם מדבר על אהבתו לארצו, זה סימן שהוא מצפה
לתשלום על כך.(הנרי לואיס מנקן)
|
|
|
- למה התרנגולת
חצתה את
הכביש?
"לא יודעת, אולי
כי המורדים
ביקרו בצד
השני?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמדליק
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
