|
אביה נולדה בתחילת שנות השישים. אלויס, הביטלס
וגולדה היו בין המשפיעים על עיצוב סגנון הריקודים,
צורת החשיבה ויכולת ההגשמה שלה כאישה. המציאות
שנולדה אליה דחפה אותה ליצור. הכתיבה והציור שימשו
לה כמפלט, פורקן, ניתוח והחשוב מכל, מראה ממנה
השתקפה פנימיותה החוצה. ללא ביקורת. ללא פחד.
מאיר את חיי בשמחת חיוכך
אני אוהב אותך
|
הרבה מגע יש באושר שלי
אז איך אני יכולה לחגוג
איתכם למשל
את אהבתי?
|
ולא נותר לי
אלא לשחות במערבולת הכאב שלי
ולראות אותי מתמזגת
עם הקצב המטורף שלו
|
אם העולם ואני
אחד הם
אם נקודת הכח
זה ההווה
|
אז מה תעשי?
עוד לא מצאתי תשובה.
אני רק יודעת שכאשר ביקשתי
|
דף ריק מטריף אותי
תמונות עולות בדמיוני
זכרונות מהעבר
שאיפות ותקוות מהעתיד
|
ועם הזמן
נשכחו השאיפות
טעם הנשיקות
התשוקה והתאוות.
ריקנות.
|
אני ללא מגבלות,
מלבד ההבנות
אני ללא איסורים,
מלבד המותרים
|
"זה הכל בשבילך..."
ומושיט ידי לרווחה
כאות מבשרת מלוכה
|
ואחרי הכל...
זו תחושת הבדידות
התלישות
|
כי בי נשבעתי
שחיוכייך הם הם
חייך...
|
כי אין נשמה רעה
אלא, רק מחשבה טועה
|
"מה העניינים" אתה שואל
אתה באמת רוצה לדעת?
באמת באמת?
|
מנהיג
רואה אדמה צחיחה לפניו
|
סימנים סימנים סימנים
אני אוהבת, מחפשת
ניזונה ומתאמת סימנים
|
אהה, תחושת הדחייה
כל כך מוכרת וכה מנכרת
מעוררת בי
רגשות של תסכול, כאב וצער
מותירה אותי
מביטה על עצמי באימה
החותכת בליבי כתער
|
אז זה מתחיל ככה, אמא, איך אני אלמד? מה זאת אומרת, אני שואלת.
נו, איך אני אלמד? תראי כמה חומר יש לי ומחרתיים יש לי עוד
מבחן. איך אני אספיק? אוף אמד. אני לא יכולה.
|
|
|
זהו נגמר.
אחד,מאכזב את
שותפתו. |
|
