|
 118894481
אבי נולד ב1988. כותב כבר כמה שנים, ואוהב את מה
שהוא כותב כבר כמה חודשים.
אפשר להגיד עליו שהחיים שלו מתחלקים לשניים. אבל הוא
די בטוח שהוא עוד לא הגיע לחלק השני.
הוא מקווה שתהנו לקרוא וממליץ לקרוא את הסיפורים לפי
סדר כרונולוגי, מהאחרון לראשון, בלי להגיע לראשון
בכלל.
עכשיו מה אתה עושה? אתה יכול להתחיל לזיין לה את השכל ולשפוך
את הלב, אבל אתה יודע שהיא לא תאמין. אתה יכול להסתיר ממנה את
הכל ולעבור נושא, אבל אותן מחשבות תמיד יחזרו לך לראש. אז אתה
שותק. אתה יושב, הולך לאיבוד עם המחשבות שלך בעיניים שלה,
ושותק. נותן לה לדבר.
|
מצאתי את עצמי מסתובב במקום, סחור סחור בלי שום סיבה או מטרה.
ראיתי שאני עומד ולא מגיע לשום מקום, אבל לא היה אכפת לי. זה
לא שלא רציתי להגיע לאנשהו, זה רק שלא היה לי לאן להגיע.
|
הוא ישב בבית וקרא את העיתון כאילו מעלה גיחוך למראה הכותרת
בעודו אוכל טוסט עם בייקון לפני האימון של בוקר יום ראשון,
בוהה בתמונה של אדם בלונדיני גדול מימדים ולא מאמין שזה הוא
עצמו.
|
"אם באמת היית אוהב אותי כבר מזמן היית כותב עלי סיפור", היא
נאנחת, חצי ערומה לידי, "מה קשור זה ואהבה? זה מוזה! את מבינה?
את יודעת מה זה מוזה?
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה?
לה לה לה?
דרדס שהלך
לאיבוד |
|
