[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אבי ולר

אל היצירות בבמה האהובות על אבי ולראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אבי ולראל היוצרים המעריכים את אבי ולר
If creation is a myth, reality is a math




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
"אני יודעת שאתה רוצה את זה לא פחות ממני, אני רואה איך אתה
מסתכל עלי". התחלתי להרגיש את הלב שלי עומד לבקוע מהחזה ועוד
משהו עומד לבקוע מהרוכסן, היא קירבה את שפתיה אלי, נשארתי
קפוא, לא זזתי מילימטר ואז התרחקה ממני. "אני בחדר שלי,
מתארגנת ומחכה לך..."

פואנטה
היא כזאת...יפה, מתוקה, עדינה, תמימה וחמודה. נראה לי שהיא
קטנה ממני באיזה שנתיים. אני מסתכל על עצמי במראה ואומר בקול
לא ברור בגלל שהפה שלי מלא משחת שיניים, אך בנחישות- "היום אני
ניגש אליה!". תשובתה היכתה בי כגול שחטפה בית"ר ירושלים מהפועל
תל-אביב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
החיוך שלך כבש אותי בשניה הראשונה
הקלות שלא נתת לי הגבירה את ההבנה
שאת מיוחדת...

אהבה
הגישה הזאת של להיות אדיש ולקבל יותר
לא מתאימה לי, ואם לך... אז עם אחר...
יותר מדי דברים עוברים בראש
כבר לא ידעתי מה לדרוש.

אולי אותך.

גורל
פעם אתה פעיל
פעם אתה סביל
אתמול מכרת את מה שהיום אתה קונה
אתמול הרסת את מה שאתה בונה

הומור
הנאה צרופה בחוסר מהות
מן שהות של חוסר וודאות

תחושתי
המעבר מן המהיר אל האטי
הצבע הזוהר שבאפור הסגרירי
המהות שבנוכחותה הצבעונית

אהבה
רגע שתמיד צריך להכריע בין כן, לא ואולי
רגע שאת צריכה להחליט אם את חלק מחיי
מדברים על שינויים ומאמץ
חושבים מראש על גורל שטרם נחרץ

אהבה
עניין מורכב, להיות נאהב.
כולן עומדות, שוכבות ומחכות
קטלוג של מוצרים
כמו חנות צעצועים

חושב על כמות התוכן בחיינו,
על הרוב שעובר לידנו,
ועל המעט שנשאר בידינו.

אינטרוספקטיבי
לקפוץ גבוה, לגעת בשמיים,
הכל בפנים צועק לצאת החוצה,
אור בקצה המנהרה הופך לזרקור
לב רוטט, חיוך מתוח, שתי העיניים בורקות כיהלום
הגעתי עד הלום.

גורל
בדיוק שלא ציפית
מהמרחק כשלא ראית
זה שם..

אכזבה
גבר זה גבר
עם עשרות נשים בחדר
הראש מסתובב ללא הרף
אפילו שיש לי אותה בלב
כאן דיבור עם ההיא
שם עוד פתק עם מספר
מה זה משנה? הכל נשכח מחר.

אהבה
להכנס, לחפש, לראות...
לברור, להתלבט, לרצות, לבחור...
מדהימה, מתוקה, איזה חיוך...

חלום
מסביב לממלכה הכל היה נראה נוצץ
מסביב לחצר ארמונה המגדל הראה אור בוהק
בחדרי חדריה של המלכה
העלטה לפתע השתלטה

תחושתי
רק הרואה צבעוני, יבחין ביופי האפור
לא עוד שכפול של משאלה, אלא המקור
לשחזר התרגשות, להעריך כל דקה
לפרק אותה לגורמים ולחבר חזרה

אהבה
היית שם בשבילי,
בחרת רק בי,
ורצית אותי מבין כולם.
החיים הם לא פשוטים

אהבה
גרגיר של חול בדלי של מים
מרגיש מרחף אבל קבור עמוק
מנסה לטפס למקום שאפשר לראות
העתיד לא ברור, העבר חונק
טיפה של יום בלילה ריק

יחסים
אז לכי תמצאי לך איזה גנן
אחד כזה קטן ואל תתאמצי
כי זה לא עניין של גודל
ובטח אין לך עומק

סוריאליזם
מצטער על המעבר הקיצוני,
זוכר שזה שנאבק עלייך היה אני
היעד נכבש, המבצר נפרץ
אבל מה שיש לי בראש..

אינטרוספקטיבי
לעיתים הטוב ביותר מותיר אותי ללא מילים
הגרוע ביותר מוציא את המיטב
והבינוני, נורמלי, בנלי... שלהם, לא שלי.

בית גבוה שבנוי ממילים ארוכות
סופו להתמוטט בבוא היום
הן מלאות תוכן, אבל ריקות
תוהה אם יש מילים במחשבות

אהבה
התפתחות הקסם
מורכבות היופי
הוודאות שבאיכות
זה פה, זה טוב, זה קרה.

אחרי שחזרת פנימה
תנוחי לך בתוך הבועה
ותתהי על איך זה קרה
שוב.

אהבה
האהבה גדולה, המרחק ענק,
אם אראה את החוף, ארגיש מחנק
שיהיה קטן, ואף מבודד,
החוף שלי, לעולם ועד..

סוריאליזם
הרועה במאי ואתם השחקנים
כמו הרצל אמר
כולם קופצים
ורק אני עומד בצד, צופה...

קצרצר
והשיא...
היא שתתה גינס
שילוב מדהים של בהיר וכהה

אהבה
ספירה לאחור, שיחה שלמחרת חצי ממנה ספק אם אזכור
תסכול גיאוגרפי מלווה בתסכול של שגרה שרוצה להשבר ולהפוך
להתחלה חדשה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
שאתעורר בלילה מחובק איתך, אדע שהמציאות עולה על החלום...
אחבק אותך חזק, ארגיש כל חלק בגופך צמוד לשלי
אבהה בך ישנה, שעות, ואחייך... תודה לך אלוהים אלחש לעצמי...

אהבה
הגילוח פתאום כבר לא מעיק
והמשחת השיניים טעימה מתמיד
השיער בראש עומד כמו מסדר של מליוני חיילים המצייתים להוראות
הג'ל
אבל כמובן שיש גם כמה חיילים מתמרדים

ביקורתי
איזה עולם זה, אנחנו כל הזמן רק מתעסקים בלאגור כסף, בלהראות
כמה שיותר טוב, בלמצוא חן בעיני הקרובים אלינו או בעיני העולם
כולו (כל אחד עם הגמישות האגואיסטית שלו). וכולנו, אבל כולנו,
יפי נפש. "אני שטחי?" "מה פתאום?" אז כן!! את ואתה ואני וגם
ההורים שלכם וגם הש

טוב לי איתן, טוב לי בלעדיהן... אבל מה יותר טוב? ואיפה יותר
רע?
אני באמת מאמין בלב תמים, שאולי זה לא יקרה עכשיו,
זו לא התקופה, זה גם לא מתאים לי עכשיו,

אמונה
הכל קשה, מורכב ואיטי
צריך לדעת מה תכליתי
להתעסק בעיקר ולא בתפל
ללכת אחרי המואר ולא האפל

לעשות עיניים, טלפון, דייט ראשון, שני, אולי שלישי ונגמר..
חוזר חלילה, שוב ושוב.

ארצישראל
הקול מגיע, כולם נעמדים, בין ים של אורות מהבהבים
וכולנו, כמו ים של נרות, כמו החיים והמתים
רגע בוהקים ורגע כבים

אולי לנסוע לאיזה הר גבוה, לצפות על המפרץ
אולי לראות סרטים, כדורגל, לבלות עם חברים
יומיים של התאוששות, של התארגנות מחדש,
לאסוף את השבבים שניתזו מההתרסקות האחרונה

במה אתה עסוק?
לשבת במזגן?
לעשן סיגריה, שתיים, שלוש?
לשתות קפה ולהחזיק את הכרס?




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
זה שאפי איתם -
הבנתי.

אבל מי איתנו ?




הבחור של שולי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2853. בבמה מאז 29/4/01 5:19

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאבי ולר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה