|
מפסל בגרניט
חושף את מושא אהבתי.
מלטש עד שידי שותתות
והברק נוצץ למרחוק.
|
ילדות מחפשות ריגוש
על גבי הנדנדה.
בוחרות את הילד
האדיש המכאיב העדין.
|
תפתחי ידיים
אל תתני לי ללכת
תרקחי מזיעתי
אזיקים
|
לוגמת אותי
בתנועות קצובות,
ממרקת את חטאי.
ברוקך
|
|
|
ספרתי את כל
האבנים בווילס,
אבל התבלבלתי
איפהשהו באמצע
גלמורגן.
תור, אל הרעם,
ברגע של חולשה |
|
