[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אבי שקדאל היוצרים המעריכים את אבי שקד
ברשעות שנדמה תמימה
מפנה לך העולם מקום על הבמה

בשביל מה?


לאחר פרסומה של טרילוגית "פסאודומורפוזה", בחר אבי
שקד להתרחק מאור הזרקורים, ולהקדיש את זמנו ל"חור
שחור" - פסגת יצירתו שהפכה לשם-דבר, אם כי טרם
פורסמה.

אולם, נראה כי תפיסות העולם השגורות כיום אינן
מספקות כלים מספקים להשלמת היצירה המדוברת, ולכן
התקדמותה הינה איטית ביותר.

וכך, בעודו מחכה לאנשי המדע שיעשו שמות בדרכי העולם
המוכרות לנו, ינפצו מיתוסים, ויוכיחו קיום או שלילת
אספקטים מרעננים בקיומנו, כדי שיוכל להביע באמצעות
כל אלה את כל אשר רוצה הוא להביע; הוא ממשיך לפלוט
את נפשו במפלטים אחרים, בתקווה לגלות שהוא אינו לבד.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
צאי נא אל חצר גופך וראי
מה טובה היא אהבתי
אף ליבך יוצא אלי
אין הוא יודע די

רוצה להיות חד כמו הזכוכית השבורה שמהווה את לבי לאחר המאבק
שנקרא החיים שלי
רוצה לאמר משהו פשוט אך תהומי

כמו אלבום ECM
יש לי קצב משלי

כמעט נינוח
אך גובל במתח

האהבה שלי רואה נסים ונפלאות
גם בדמויות היומיומיות

מדממת ונוראה
היא טרם התגברה
על תחושת השכחה
על אובדן ההכרה

נותן לזמן לחלחל
נותן לזמן לקלקל

לא קיים
אלא ברגע של חוסר הסכמה

אהבה היא רק חופשית
לעיני כל וחסרת תכלית

והנה אני אותך שומע
ועולה בי להבה

בחלל המתקרא גופי
פורט על מיתרי נפשי

המלודיה זורמת
לא תמיד מכוונת
לא פעם נשען על סטנדרטים

בין פנטזיה למציאות
בזרימה רהוטה
מציף אותי ממצולותי

ינוחו גיבורי העולם על משכבם בשלום
אין צורך להציל העולם היום

אני שוקל בכובד ראש
את המשקל

המצבה שלי תייצג אותי נאמנה
גם ללא כל כתובת חקוקה.
השנים ייתנו בה סימנים
והלובן והבוהק יהפכו כתמים כתמים.

אני כבר עייף
ללמוד מהטעויות

אני יהודי
מחפש את זהותי

והנה ראיתיך במבושיך
ולא ארצה עוד באחרת

יש לי זמן להרהר
"כבר לא יהיו לי חיים כמו של ג'ימי פייג'"

נפערת לפני לרווחה
ואני מגלה בך את הכל

רוצה להיות מוזמן לטוקיו יפן
שם מעריכים אותך גם אם אתה קטן
שם אפשר להיות הרפתקן

כל האהבה
נמסה לי בפנים
כשלג בוהק באור היום

רעידת האדמה שבאה איתה פערה סדקים בחומה
נשיפותיה ממשיכות ומכרסמות במעטפת ההגנה
הפרצות מתרחבות ואיני יודע האם לעשות ומה

לא עוד שיר עצוב
גם להיות שמח זה חשוב

לו היית מילה
הייתי עושה בך כרצוני
לא היה בך די
מכדי לספק תאוותיי

אנשים לוקחים אותך
דובקים בך
חפצים בך
מתחבבים עליך

אני רואה אותך
לבושה בשמלה פרחונית
כאילו נלקחה מטפט הקיר של הערב הקודם

השבוע נראה טוב על הנייר,
זה גם מה שפיט בראון בשפתו אמר.

בעקבות מחברת שנגמרה...

איך אתחיל סיפור מסע
אם מעולם לא עזבתי את חלקתי

החיים הם מבוך ההולך ומסתבך
ככל שאני מתקדם מאחור אני משתרך

שוב אתה נולד
מתכסה בצבעים

הכל מתחיל ונגמר
במוקדם או במאוחר

פעם הייתי זחל
היום עדיין לא פרפר

מעולם לא הייתי בחזית
מפנה מבט סביב
בהתבוננות חד צדדית

זה ארוע של פעם בחיים
על כולם להיות נוכחים
רצוי להביא גם זר פרחים

אני בקושי מסתדר בשלושה,
מי בכלל אמר שכל גבר צריך אישה?

צריך יותר עומק
יותר רבדים
כדי שמישהו ירגיש את הכאב או העצב

שוב נופל חלל
בצליל אנחה מיוחל

לא יכול לכאוב על פי הספר
מזמן כבר לא ילד, לעולם לא גבר

אני אוהב אותך לאה
על כן אחכה לתשישותך

את ואני
נאחזים בשתיקה

מתוך הזיכרון של לילה ללא שיכרון
רוצה לטבוע באותו ים המשקה

הכל חושב
כמדע מדויק
טוחן את המשתנים




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
הפעם הראשונה
שפגשתי את
הבלוז, היא שתתה
תה עם נענע
וקראה את לאשה,
במספרת
"המלכים"
בשכונה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27986. בבמה מאז 7/11/03 12:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאבי שקד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה