|
"There is No Non-Violent Revolution"
Malcolm X
מתי ששאול במצב רוח טוב הוא מראה לנו תמונות סקסיות כאלו
שאהובתו מעבר לים שלחה לו בדואר, בכל מיני פוזות מגרות עם
בגדים חושפניים, חזיות ותחתונים, ולפעמים גם בלי בגדים בכלל.
|
ואז אני מקיץ כמו מתנומה של אחרי צהריים, כבר ער אבל עדיין מעט
מטושטש; ומביט בה ארוכות, היא יפה... בדרך-כלל, לא עכשיו, כי
עכשיו היא מודאגת, העיניים שלה שחורות מתמיד, כאילו גם היא
מדמיינת שהיא מישהי אחרת.
|
והלב שלי מתפוצץ לאלפי רסיסים הנבזקים באקראי בתוך קיבתי
הרועשת.
רצח, זה לא עניין לחובבנים.
|
כשאתם שוכבים היא כמו חיה, משתמשת בגוף שלה כמו כלי, הצליל
היחיד שנשמע הוא הצליל המעומעם של חיכוך גופותיכם אחד בשני שעה
שהיא מביאה את עצמה לאורגזמות שקטות.
|
בתוך תוכי אני מדמיין את עצמי מצליף לה בעוצמה בפנים עם הזין
העומד שיש לי עליה, ואז מקנח בסטירה כל-כך חזקה שהיא אפילו לא
תחשוב לשאול איך אני מעז.
|
והמדבר שינה אורחותיו
הפכו ממשרת לאדון
וכשיגיע זמנו להתמודד על ליבה
יהיה המתמודד הראשון
|
חתולה שמלקקת עורה
חתולה לבנה ושחורה
חתולה שכולם מלטפים
חתולה בה כולם בועטים
|
יש באר של דמעות
ואנשים באים לבקר
הם יורדים מלבושם
ואז בוכים לבאר
|
היא עמדה שם
כשכולם קפצו
היא עמדה
ולא הניפה ידיים
|
עד כמה בודד בו
בנטוש שבמעוזים
והלב, הוא רועד פה
מצינת העוזבים
|
נתגשמה אהבה באביב החלד
נצבעה מיידית בגוונים של אביב
בזכאות התהדרה ככוונה של ילד
את שנבזז החורף לא יוכל להשיב
|
מי אתם?
מנין באתם?
יצורים קטנים וירוקים
|
והחול שעליו הוא צנח יום אחד
שתפקידו היה לקבל את דמותו
והחול שאליו הוא הפך ביום לבד
שהיה בו לקבל את מותו
|
היא זורמת בין כפותי
כמו כוח חסר צורה
שאין די להכיל
|
נישא מעליה
חיוך רחב על פניי
היא עתה על ברכיה
לא בגובה עיניי
מגוחכת ושובה
מזיעה תחתני
מרוחקת וקרובה
נעה אליי וממני
|
מבכה אני את גורלנו האווילי
טבוחים בשדה הקרב
הו, אדון לילי
פגיונך נעוץ לנו בגב
|
ואבא אמר שבמקום בו שורפים ספרים יום אחד ישרפו אנשים, אבל זה
שייך לתקופה אחרת. והיום מוטב היה לו הציתו באש מקצת מהספרים,
שלא להזכיר אנשים.
|
"This place has rules of its own!" I lectured to the very
attentive Danish Sophia this morning and was absolutely
right. As a matter of fact, there's the one super-rule and
the rest are all derived from it.
|
חברה של ישו צעדה עם השליח הסורר באשר הלך, ועמדה מאחוריו בכל
אימת שנשא את אותם נאומים חוצבי להבות שעתידים היו לעשותו
למפורסם.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
איזה קטעים
שאנחנו והג'וקים
נריץ עליכם אחרי
השואה
הגרעינית...
חרגול |
|
