|
שיכור. שיכור הוא היה יוצא לרחוב, מביט בעיניים מזוגגות לעבר
העוברים והשבים. עוד ערב ללא חלל. היה מביט אל השמים, שולח
קרניו השמיימה ומושך את כל הכוכבים אל ריאותיו בנשימה אחת.
העולם שלו.
|
אם לא תלכי לים אז לאן תלכי.
הרי כל הזרמים הללו, תמימי דעים שכמותם, זורמים ממך והלאה.
אם במלבושך שמת מבטחך, אז דעי לך כי נכמר לבי,
כי כל השאר כבר חפצים בגופך.
|
מה לעזאזל את חושבת לעצמך?
כמה עוד ניתן לסבול, כל אותם אפסים מגולוונים מרצדים סביבך,
ללא תכלית ומטרה.
אין יותר אמת, היא נבלעה בשיממון מוסרי.
|
לפעמים, מסיכת האומץ לא מספיקה.
|
|
תגידי את באה
לעשות את זה?
לא.
ואת זה?
גם לא.
ואת זה?
לא לא ממש.
ואת זה?
זה דווקא יכול
להיות נחמד. |
|