|
אחד שלא יודע
סימנו אותו.
"זה הוא... ללא שום ספק. הוא יעלה לגדולה".
אך זה לא ניכר בו, הוא לא ראה זאת.
חיים של אציל, נפש של ילדון.
|
זאב ערבות
מכיש הארנבת
אגרופי הקמוץ
על ראשך המקבת
|
איך זה המוזה?
שאל (את) היאקוזה.
זה שיר פסיכודלי,
ועם זאת - אמיתי.
|
התלות היא,
לחם חיינו.
התלות היא,
כל עולמנו.
|
עוד קצת,
וחסל.
תן לי כוס טיפשות,
תזריק לי קורטוב מרדנות.
|
הזורעים בדמעה ברינה יקצרו
קול גיבור עולה בים של נרות
זיכרון לשמים, נצחון לרעות
לשווא תזכור כיצד הפצירה,
|
אח, החום.
שלוות אלוהים.
מתבשלים.
עננים ברקיע.
ריח הקיץ,
בשלהי החורף.
אופוריה מתובלת בבלבול.
ניחא.
|
משולש מדבר
הזהר
כי גם לדברים
החיים הם קצרים.
|
יש לו הכל
וכלום לא לחוץ
ומלבד זאת,
הסיפור מצוץ
|
הוי רדיפה אחר זכרונות טובים,
ומהלומה בעת מימושם.
הוי רגשות טובים ורעים,
שאיפה לאדם המושלם.
|
די עם הדיבורים,
מספיק עם הכאב,
כל שברור לי -
לבי דואב. אליך.
|
לכרוך ידיי סביב גופך,
לתת לי קצת מנוח.
לעולם לא תביני תשוקתי -
עד אשר תהיה תשוקתך.
|
כאב לא חש
רק מעט מרגש
לפעמים.
לעתים הכל לשווא
|
מפחד,
כעס,
וגופי משיב לי -
נחישות.
|
מה לך נפש?!
משחקת בגני החיים,
ועם זאת - עינייך עוצמת.
|
בקצה אחד אתה אחת מהבריות,
זך, טהור, כל שרצית היה להלך באחו,
ללקט מזון לגוזליך, להישמר מצרות.
|
כל כך אמיתי,
שלא אוכל להתמודד עם העובדות.
הצריבה, שפך הדם, איבוד חושים.
כאב ראש.
|
אמא?
ואיך זה שכשיש לך הכל, אתה תמיד מפסיד עוד ועוד?
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
כשזה רדוד
נכנסת כל הבמה
ושמחה לבקר
את העבודה שלך
כשזה רדוד
רדוד
כל השאר
חושבים שהם
עמוקים |
|
