|
אברהם נולד עם זריחת השמש של בוקר יום שלישי,
י'ז ניסן תשל"ד (9 אפריל 74), במדבר הבאר-שבעי.
כותב מאז גיל 22 ליומן במגירה. ב- 2002 החל לפרסם
יצירות בדפיוצר ב 'במה'.
מתפרנס ממלאכה חברתית באופקים, ריפוי במגע והרצאות
בנושא חינוך ביקורתי.
חיים אלוש היה הקצב השכונתי שלנו. הייתי בן 7 כשזה קרה. למרות
שהייתה זו חופשת הקיץ ולא הלכנו לב"ס עדיין התעוררתי ב 05:00
כבכל בוקר וכרגיל, עזרתי לאימא להדליק את האש בטבון שבמרכז
הבית ולהכין לאבא תה חם.
|
אהיה בשבילך
את בשבילי
יחד בשבילי חיים
|
בריאת יום חדש
זיכרון חג בחורבן
מחפש להחליף סוכה
בתקווה להרגיש מניין
|
למצוא את הדרך שלך להוציא
רגשות כעסים סערות במוביל הארצי
|
אש מים
אדמה ואוויר
טוב ורע
אני בוחר בחיים
|
להוויה חגיגית.
אשרי וטוב לי.
|
כדאי שתאמיני
מה שתרצי יקרה
אל תפחדי מהמוות
בלעדיו
אין חיים
|
נקודות מעורך
מציירות לי גופך
רגלייך נחשפות לפני
|
חוט דקיק עדין ורגיש
תופר את קרעיי שפיותי
|
פוקצ'ה טרייה חמה
פרוסות בקר צלוי
נוטפות פסטו
מונחות על ממרח אגוזים
|
לצבוט את הפטמות הרזות שלך
ללטף שערך השחור
|
באמבט שמן זית
נשטוף רחמים עצמאים
|
להסתכל קדימה, להרים ת'ראש.
לא להתייאש, לחייך.
|
יסוד היצירה
רשות להשתמש בתמונות שאני יוצר
|
'כאן בוכים באושר אבי ועצמו'
כמו שלט על דלת בכניסה לאבל אימו
|
היורה שטף כולי
אדמת הלס החלה נושמת
חזקה מוצקה
מאחה את סדקי הקיץ
מריח את בא החורף
|
פה זה מתחיל או פה זה נגמר
אם כל ההתמכרויות,
ההתמכרות האמיתית,
ההלקאה העצמית.
|
היה לי פעם נר.
נדלק בארץ רחוקה
מזרחית לאל-קוץ.
|
העיניים פקוחות והגוף
מרגיש קרקעית בכפות הרגליים
|
חוץ מזה שאת אישה
את גם תמיד בן-אדם
|
רכבת נוסעת תחנה אחרי תחנה
שדות ירוקים עצים ופרחים בעונה
צופים וצופות בטקס פתיחת השנה
וילד קטן עצמאי יושב מקופל בפינה
|
טלפון ממך יכל להפיל אותי
ולי כבר אין אלוהים
יורה לעצמי ברגל
ושוטף באקונומיקה את הפצעים
|
משתדל לנצל את החושך
להפוך הבידוד יתרון
|
כשממש ממש עצוב לי
כבר אין לי ברירה
מוציא היומן מתוך מגירה
|
אין לי שום מרק על האש
וכולי עולה בלהבות.
|
מקבל מתנות ואז הן הולכות
ומשאירות לי פתק קטן,
בתוכו כתוב: עכשיו אתה.
|
הגננת שומרת עלי,
משאר הילדים האלימים.
הם כל הזמן מפריעים לי לשחק.
|
נרקומן שלא נגמל
וכבר מזמן מחוץ לכלא
מזריק, שותה, מסניף, בולע
מסם הרחמים העצמיים.
|
לעוף בזמן להפגש
עם העבר,
לשתות כוס תה
עם העתיד
ולהרגיש.
|
אני ואת במיטה
צלחת מלאה ברצועות מנגו
|
מקבל כזאת
מכה בביצים
בכל פעם שאני חולם.
|
רווח, הצלה ופינוקים קטנים
לי ולכל ישר אל
|
עשיתם פעם אהבה עם הצל שלכם?
|
במקום להשתחרר ולהמריא אל-על אני מתעקש לראות את המילים לפני
שאני כותב אותן, רוצה לשמוע את המשמעות לפני שיוצא לי להרגיש
אותה
|
חיכיתי וחיכית.
השמנתי. התבשמתי. אוננתי. הזדיינתי. נזרקתי לשוליים.
התיישבתי בתעלות הביוב שילבתי ידיים ורגליים.
|
מה שאנחנו צריכים זה ללכת קדימה. לא לאחור. לפתח, לשכלל, לחשוף
החוצה את כל האור והטוב שבאהבה.
|
עצבות מחוסר שליטה. הבנה אמיתית שאין לי מושג איך היום שיתחיל
בבוקר יראה. אין לי מושג איך השבוע הזה יתנהל, מה יהיה לי
ברשימת ההצלחות וכמה רגעים של יצר-הרע יזדמנו לי בימים
ובלילות.
|
עוד לא החלטתי
אם החיים הם מתנה גדולה
או שהם סוג של עונש.
|
הפסיכולוגיה היא לא יותר משפה
|
את רק נהנית על חשבוני
בלי שום דבר מיני
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאתם אומרים
זיון אתם
מתכוונים למה
שאני חושבת שאתם
מתכוונים?
זאת שחשבה על זה |
|
