|
אני אראה להן מה זה!, לכל אחת ואחת מהן. בשעמום הן תוקפות אותי
עם הרוע הטהור והמזוקק שלהן. בועטות בי, משפילות אותי ובסוף
מחייכות, חיוך מהלב.
אך לא עוד!. גם למחשבות הרעות , כמה מרירות ועצובות שלא יהיו ,
טוב בעולם הזה, אחרת כבר מזמן היו מתאבדות.
|
הזהירו אותי שזה יכול לבוא. אמרו לי להתכונן אבל לא התייחסתי.
עכשיו זה בא.
עוד לפני שידעתי מה קורה בכלל ניצבה מולי דמות ומאחורי שמעתי
את המפקד של היחידה צועק "תרכך אותו!"
|
בפעם השניה שמת היינו עדיין מודאגים שאולי הפעם לא יחזור אבל
אחרי יומיים כשבא עם הגשם הראשון כולם נשמו לרווחה.
מאותו יום היינו מתאספים סביב חיים, שואלים אותו שאלות,
מתחנפים אליו ואפילו נוגעים בו, כאילו שלא במתכוון, במין תקווה
שאולי משהו מזה יעבור גם אלינו
|
|
|
come, give me a
hand and we'll
walk, dont ask
me where, dont
ask me about
happiness.
אבן שושן |
|
