בלילה, כשסוגרים את האורות, אני שומע אותן מגיעות.
שומע את תופי המלחמה באוזניי, עוד רגע קט ויגיעו אלי.
בחסות החשכה הן תוקפות, מתרוצצות במוחי ולא מרפות.
לא משאירות לי סיכוי של ממש, גם לא כשאני כבר מותש.
איך יכולתי
לעמוד במבט של
כל יכול.
מילות שיר
הפתיחה של אחת
מהתוכניות
הגאוניות שנוצרו
ונפטרו.
מוקדש לבועז
רימר, אחד
האנשים הגאונים
שחיים וקיימים.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
