[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










"על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא
מצאתיו"




לרשימת יצירות השירה החדשות
As if it never took place,
I wash my sorrow with his breathless grace.

ייסורים
Tiers don't stop runing

ואת שרויה במחשבות, מוצצת מן הסיגרייה תוהה לגבי הערב...
לגבי הלילה שיבוא.

שואה
ולאחר התופת עומד אני כאן היום
וניצוץ דמעותיי, שבעבר סימלו כמיהה לחום,
כעת משקפות גאווה ואושר, על כך שאני הנני מי שאני.

הוא היה מקריב שעה ממתיקותו הלילית של הירח
על מנת שזוג ולא אחד בודד יתלה בו לכמה רגעים

געגוע
מבקשת חיבה ונותרת ללא מענה.
את אשר תוכל לשכוח, בעצמה לעד תגער..
חום צווארה קורא לאהובה
להיענות לתשוקותיה אשר שנים מלוות,
כאבים דואבים מושכים את השנים,
והרגשות בליבה - נדמה שלעד נאגרים.

הדמעות שניקזו את דרכן במורד לחיי לא פינו מקום למחשבה,
נתתי לרגש לזרום.

עוד שקיעה כתומה ששטפה את עיניי הבוקר,
ולאן נעלמתי בזמן האחרון?

חלשה אני מכדי להאבק בתחושה הזו, שאותי ממוטטת...
חיוך רפה חלש מכדי לשאת עוד רגע מבוים.
ובעצם, כולנו אנשי המסיכות,
לא יודעים מי לדרכים, מי לגדולות...
ואולי בעוד כמה שנים בכל זאת אמצא את מקומי בין רמי המעלה,
אשה אמיתית בדמות שאינה שלה.

לקרוא ממעמקי הים אל תוך כאב בלתי נשכח
צמרמורת מקיפה ואת גופי מרטיטה
רעד משתלט וסחרחורת אופפת.. מעין קרירות נעימה את שנינו עוטפת

מנגינות פילחו את הלילה, מחשבותיי נקטעו אינספור פעמים
אך בסוף לתלם שבתי, במסע אחר ימייך האבודים.




תקפוץ היא אמרה
לי, תקפוץ


הומור חרגולי


תרומה לבמה





יוצר מס' 16655. בבמה מאז 17/1/03 18:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורורה שריין
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה