[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 terrch1

אל היוצרים המוערכים על ידי אטיו דניאל
"הטרגדיה של החיים אינה המוות, אלא מה שאנחנו מניחים
לו למות בקרבנו בעודנו בחיים"/ נורמן קזינס




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
בהיותי אבן, אהבתי את רמיסת האנשים על פניי

בהיותי אבן, שכנתי בצידיי הדרכים, בעפר

אכזבה
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון
פן יעלוזו כל אותם
שציפו וחיכו והמתינו

אכזבה
לא נותרו לי כבר חלומות
שאחרים ינפצו
ואין לי משאלות
לקוות שיתגשמו

אהבה
אם הייתי אילמת
לא הייתי אומרת סליחות
אם הייתי זוכרת
לא הייתי שוכחת שבועות

בדידות
ואם תלכי לא יכבה האור מאחורייך
וגם הפרחים לא ינבלו בלכתך
לא תוכלי עוד לאסוף את שברייך
כי הבית ההוא איננו ביתך

עצב
ישנם אנשים שחולמים חלומות
אשר אף פעם אינם מתגשמים
ישנם אנשים שתמיד מחייכים
לכסות את הכאב שבפנים

עצב
לבנה מתווספת על אחרת
ובונה את מסלול חיי
לבנה לעיתים נשברת
מסמלת את אכזבותיי

בדידות
כה יפה היא היתה ומרגיעה
עד שקשה היה להבחין שמתקרבת סופה

עצב
האהבה שוב שרפה את כל מה שהיה לי
ומשיירי הלהבות גם אני נכוויתי

עצב
בבית בה גדלתי בטרם עת
עדיין פורחים פרחים בגינה
כאילו דבר לא השתנה
כשהיום אני הולכת

אהבה
היא שכבה על רצפה מחוספסת
קרה, מהעולם מנותקת
החדר הסתחרר מסביבה,
היא שכבה וחיכתה למותה

הגות
עוד יזרמו מים צלולים בנחלייך
ובצידם יהיו גם חיים

געגוע
הדלקתי למענך נר
שיזכיר לך אותי, אותנו
ויאיר דרכך
בחשכה בה אתה פוסע

הגות
צעדתי עד שהירח
העגול, הגדול בלילי
הפך למגל צר וחיוור
שהאיר את חלון תא כלאי

בדידות
בלי מילים מדחיק געגוע
את תשחי ליום המחר
ותסמני על ליבך עוד שבוע

הגות
את היית הילדה ההיא שידעה לבכות בלי דמעות
את היית הכותל, הרב והשופט אך לעולם לא התליין

געגוע
גוף הכיר את רעהו
רע משכבר הימים
גוף זיהה חברו
ושלח ניצוצות אחדים

עצב
ותשמישי קדושתך לרגלייך
שבורים, מנופצים לרסיסים
ולא יחוברו שוב לעולם

הרהור
מיימי הנחל הוארו בעוברך
וכל הציפורים לך צייצו

בדידות
ואם יחפשו אותי,
אם ישימו לב שאינני
אז תגיד שגם אני גשם

מינימליסטי
לא אשמע את צליל הסדקות ליבך
כי אין נחמה בתוכי

אהבה
גוף קליל לי
שריון פלדה, מגן אהבה

געגוע
הוא לא ידע שלא נרדמתי לילות
ולא ידע על מה חשבתי
הוא לא ידע שנשארתי לבד
הוא לא ידע שבכיתי עליו

אהבה
עדיין פה, לא רוצה להגיד שלום
אתה לוחץ ויודע שזה רק חלום
חולמים ביחד, בסתר נזהרים
שלא נטבע במים האסורים

עצב
ייגעה, תרמילך כבד
השמש זורחת עכשיו

אכזבה
והחבטה, גם אם לא נשמעת
הכאיבה כמאה מלקות

עצב
רסיסי אבק דמעות לא יוכל לפזר
על אדניות הפרחים בחלון

עצב
מחי דמעותייך, היום הוא שלך
אולי מטמין אושר בחובו

אכזבה
פנים שזוכרות, פנים שמצטמררות
פנים שלא ישובו להיות כקודם לעולם
פנים שואלות, פנים מבינות, פנים מבולבלות

עצב
והיא מחכה עם שביב של תקווה
שאולי תבין את הסליחה שלה
והיא מוכנה להשתנות בשבילך
כדי שתאמין שהיא אוהבת אותך

געגוע
אני רוצה להיות
החול הרך עליו אתה עומד
להיצלק מפסיעותיך

בדידות
רכב חדיש על ארבעה על ארבעה
בדרך למסעדת גורמה מרהיבה
איפור יוקרתי מכסה אך בקושי
פצע המדמם בדממה

אהבה
להיפרד מהגינה היפה שאבא טיפח
ומהפרחים שלא ראו דמעות בעיניו בלכתי
מהמטבח הנקי וריחות הבישולים
של אמא-מלאך שסובלת בעזיבתי




תיקון!





פיני גרשון,
בתיקון.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31443. בבמה מאז 14/2/04 18:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאטיו דניאל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה