|
terrch1
"הטרגדיה של החיים אינה המוות, אלא מה שאנחנו מניחים
לו למות בקרבנו בעודנו בחיים"/ נורמן קזינס
בהיותי אבן, אהבתי את רמיסת האנשים על פניי
בהיותי אבן, שכנתי בצידיי הדרכים, בעפר
|
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון
פן יעלוזו כל אותם
שציפו וחיכו והמתינו
|
לא נותרו לי כבר חלומות
שאחרים ינפצו
ואין לי משאלות
לקוות שיתגשמו
|
אם הייתי אילמת
לא הייתי אומרת סליחות
אם הייתי זוכרת
לא הייתי שוכחת שבועות
|
ואם תלכי לא יכבה האור מאחורייך
וגם הפרחים לא ינבלו בלכתך
לא תוכלי עוד לאסוף את שברייך
כי הבית ההוא איננו ביתך
|
ישנם אנשים שחולמים חלומות
אשר אף פעם אינם מתגשמים
ישנם אנשים שתמיד מחייכים
לכסות את הכאב שבפנים
|
לבנה מתווספת על אחרת
ובונה את מסלול חיי
לבנה לעיתים נשברת
מסמלת את אכזבותיי
|
כה יפה היא היתה ומרגיעה
עד שקשה היה להבחין שמתקרבת סופה
|
האהבה שוב שרפה את כל מה שהיה לי
ומשיירי הלהבות גם אני נכוויתי
|
בבית בה גדלתי בטרם עת
עדיין פורחים פרחים בגינה
כאילו דבר לא השתנה
כשהיום אני הולכת
|
היא שכבה על רצפה מחוספסת
קרה, מהעולם מנותקת
החדר הסתחרר מסביבה,
היא שכבה וחיכתה למותה
|
עוד יזרמו מים צלולים בנחלייך
ובצידם יהיו גם חיים
|
הדלקתי למענך נר
שיזכיר לך אותי, אותנו
ויאיר דרכך
בחשכה בה אתה פוסע
|
צעדתי עד שהירח
העגול, הגדול בלילי
הפך למגל צר וחיוור
שהאיר את חלון תא כלאי
|
בלי מילים מדחיק געגוע
את תשחי ליום המחר
ותסמני על ליבך עוד שבוע
|
את היית הילדה ההיא שידעה לבכות בלי דמעות
את היית הכותל, הרב והשופט אך לעולם לא התליין
|
גוף הכיר את רעהו
רע משכבר הימים
גוף זיהה חברו
ושלח ניצוצות אחדים
|
ותשמישי קדושתך לרגלייך
שבורים, מנופצים לרסיסים
ולא יחוברו שוב לעולם
|
מיימי הנחל הוארו בעוברך
וכל הציפורים לך צייצו
|
ואם יחפשו אותי,
אם ישימו לב שאינני
אז תגיד שגם אני גשם
|
לא אשמע את צליל הסדקות ליבך
כי אין נחמה בתוכי
|
גוף קליל לי
שריון פלדה, מגן אהבה
|
הוא לא ידע שלא נרדמתי לילות
ולא ידע על מה חשבתי
הוא לא ידע שנשארתי לבד
הוא לא ידע שבכיתי עליו
|
עדיין פה, לא רוצה להגיד שלום
אתה לוחץ ויודע שזה רק חלום
חולמים ביחד, בסתר נזהרים
שלא נטבע במים האסורים
|
ייגעה, תרמילך כבד
השמש זורחת עכשיו
|
והחבטה, גם אם לא נשמעת
הכאיבה כמאה מלקות
|
רסיסי אבק דמעות לא יוכל לפזר
על אדניות הפרחים בחלון
|
מחי דמעותייך, היום הוא שלך
אולי מטמין אושר בחובו
|
פנים שזוכרות, פנים שמצטמררות
פנים שלא ישובו להיות כקודם לעולם
פנים שואלות, פנים מבינות, פנים מבולבלות
|
והיא מחכה עם שביב של תקווה
שאולי תבין את הסליחה שלה
והיא מוכנה להשתנות בשבילך
כדי שתאמין שהיא אוהבת אותך
|
אני רוצה להיות
החול הרך עליו אתה עומד
להיצלק מפסיעותיך
|
רכב חדיש על ארבעה על ארבעה
בדרך למסעדת גורמה מרהיבה
איפור יוקרתי מכסה אך בקושי
פצע המדמם בדממה
|
להיפרד מהגינה היפה שאבא טיפח
ומהפרחים שלא ראו דמעות בעיניו בלכתי
מהמטבח הנקי וריחות הבישולים
של אמא-מלאך שסובלת בעזיבתי
|
|
|
אם יתקשרו אליך
הביתה ויגידו
שזה מחברת המים
והם רוצים לבדוק
אם המים פועלים
אצלכם, אל
תאמינו! הם רק
רוצים לרדת
עליכם ולהגיד
לכם שברור שיצאו
מים, למה לא
יכול לצאת
קולה!
חברת המים
בשיתוף האגודה
להגנת הצרכן. |
|
