|
דמותי עטויה צללים, ותוכני הוא פרי דמיונכם.
קלפו רבדיי - מי יודע, אולי תמצאו שם את עצמכם.
על פסגת הר,
בצל עצי בוסתן,
את ואני.
והאופק - ארגמן.
|
בצלו המתקצר של סלע צחור,
שקט נפשי מסתתר מן הכפור,
ואני מקופל תחתיו.
|
|
|
חתול?
בשום פנים ואופן
לא! לא יהיו
חתולים לפני
שישחררו את רון
ארד! |
|
