|
דמותי עטויה צללים, ותוכני הוא פרי דמיונכם.
קלפו רבדיי - מי יודע, אולי תמצאו שם את עצמכם.
על פסגת הר,
בצל עצי בוסתן,
את ואני.
והאופק - ארגמן.
|
בצלו המתקצר של סלע צחור,
שקט נפשי מסתתר מן הכפור,
ואני מקופל תחתיו.
|
|
|
שלי מצצה לי
בצהריים
אני יודע כי
הרגשתי אותה
בערך בשתיים
בכל פה (לשון
נעימה)
לא משאירה אף
טיפה
ליטפתי אותה
מאחורי האזניים
החבר של שלי. |
|
