|
לא בא איתך במשא ומתן.
בוכה מרוב געגוע, נשרף מבפנים.
מנסה להשאר אופטימי,
זוכר כמה חשוב לחייך,
נאבק על משמעות,
מפחד להפסיד.
הלוואי והיה אחרת.
"זה מה יש - ועם זה ננצח" - בן גוריון.
זה מרגיש כמו מרדף אחרי תחושת ביטחון שהיתה לי כילד, בשנים של
בורות מאושרת, של שמש ניצחית, מרדף שנדון מראש לכשלון.
|
נפשי זורמת עם צלילי מוסיקת ג'אז. למעלה. למטה. לצדדים. החדר
מלא עשן, ואנשי אנשים יושבים ומשוחחים, נערה משמאלי צוחקת.
שערה צהוב והיא יפה. כל כך יפה.
|
חוויתי על בשרי את צריבת הכזבים של עשרות נביאי שקר. ואף לא
אחד העניק לי מנוחה. כבול אני לאנושיותי, ונידונתי לחיפוש
מתמיד אחר האמת, ללא כל עירבון שאזכה לה.
|
ראיתי את מה שאת כותבת ב"במה חדשה"...
|
כשהייתי קטן הייתי רואה המון טלוויזיה, בדיעבד, זה נראה כאילו
לא
משנה מה היה משודר, העיקר לראות תמונות מרצדות ולשמוע את קולם
של המשחקים, אף פעם לא להיות לבד.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
סתם חשבתי לעצמי
עד כמה זה פתטי
שיש אנשים
שמגדירים אותם
על פי אדם אחר,
כמו...
הצמוד של יעל בר
זוהר,
הבעל של פנינה
רוזנבלום,
האח של איתן
אורבך... לא
ככה?
החבר של שלי |
|