|
תמיד אתה צריך להסתכל לאחור,
ואם תיפול אז תקום,
בלי שום כוונה,
רק אתה יודע עליו, רק אתה.
|
החיים עוברים לאט,
לא מתוכננים,
לא ברורים,
החיים עוברים וממשיכים,
|
אש בוערת בפנים,
הכאב הולך וגובר,
אנחנו חסרי אונים
|
חושבת אני על בעיות,
חושבת אני על טעויות,
חושבת אני מדוע לחיות,
|
הזמן לא עובר,
הזמן כאילו עוצר,
הדמעות לא עוצרות,
|
כשהסתכלתי למעלה ראיתי ירח וכוכבים שמחים,
כשהסתכלתי סביבי ראיתי רק עצב וחושך,
אף עץ לא פורח, הדשא צהוב ויבש.
|
קשה לחיות בעולם הזה,
קשה לשרוד במקום שכזה
|
שעות יושבת אני וחושבת,
על הקשיים אני כותבת,
ירידות ועליות יש בחיים,
אנשים הולכים ובאים,
|
תמיד ישנו החשק,
לפעמים משתמשים בו כנשק,
יושבת אני בעשב,
יושבת בשק ובקשב,
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
