|
רוחות סנטה-אנה החמות נשבו מהמדבר, וייבשו את אחרוני
עשבי האביב לזיפי קש זהובים. רק שיחי ההרדוף שיגשגו,
פרחיהם העדינים ארסיים, עליהם כפגיונות ירוקים. לא
הצלחנו לישון בלילות החמים והיבשים, אמי ואני. בחצות
התעוררתי וראיתי שמיטתה ריקה. עליתי לגג, ואיתרתי
בקלות את שערה הבלונדי, כמו להבה לבנה באור הירח,
המלא כדי שלושה רבעים.
"את צריכה לישון," הצעתי.
"אני אף פעם לא ישנה," אמרה.
הרדוף לבן - איך הכל התחיל
מאת ג'נט פיטץ'
Corps Are Where You Find Them and Secrets are if
you keep them
תמיד הייתה זו שהסתכלו עליה. לאן שלא הלכנו, תמיד העיניים
ננעצו בה. כשהייתי בוגרת יותר, בסביבות גיל ,15 כבר התחילו
לנעוץ מבטים בגוף שלי, קצת. בגוף העגול עם שלי, החמוקיים, צבע
העור השזוף, התחת המלא והכמעט מושלם מדי והחזה הגדול מדי
לטעמי.
|
אני רואה אותי כמעט נוגעת בכל כולך ואז הצעקות מהצד השני
מפריעות לי ואני מאבדת ריכוז, והנה שוב את נעלמת לך. ואת צוחקת
כי את יודעת שאני אמשיך לנסות, וכמה פתטית אני, חושבת שאפשר
באמת לגעת בך.
|
ואם היה משהו שצרם עוד יותר הוא הקלות שבה פרטה על כאבי, כאילו
היא לא פוגעת בי כלל. אפילו לא ידעתי עד כמה היא מודעת לעצמה,
למה שאמרה.
|
לא ידעתי שילד יכול לעשות לך עצוב בלב, כשהוא עושה משהו יותר
אכזרי מלקחת לך את צבע הגועש האדום שאת ממש ממש אוהבת.
|
קולאז' של כמה ציורים שעולים אחד על השני. אין לי משהו שנון
לומר פה, תסלחו לי.
למישהו יש יד מיותרת לתרום?
|
|
|
