|
האהבות הגדולות של אסתר הן לתיאטרון, ציור ובעלי
חיים!
עד כה שמרה את היצירות שלה לעצמה ועכשיו הן זועקות
לצאת לאויר העולם, או שלא..
באותו בוקר בו השחזתי את הסכין לא היה חורף, היה חם, ציפורים
צייצו וריח של אביב הציף את חלוני.
|
ביום חורפי, קר וגשום הבחינו עיניי במלאך.
הוא לא היה מאיר ושליו, הוא היה מפוחד ומבולבל.
זה נראה קצת מוזר מלאך מפוחד, הוא אמור להרגיע ולהשרות ביטחון.
|
ואיך שהוא מביט בי ואינו אומר מילה
|
אני רוצה לפרוש כנפיים ולעוף,
מעל לכל, לרחף, לצוף.
|
במצמוץ אחד בלבד שוב חשה
אותן התחושות שכבר כמעט והספקתי לשכוח
|
בתוך בריכה מלאה אך לא כל-כך ברור במה.
הניסיון לצוף גורם רק לטביעה.
|
הגורל, אמרנו, תמיד שיחק ככה שניפגש שוב - אני ואתה
|
שואף את שיערה,
בשאיפה שאף אחד אחר,
אף אחד אחר חוץ ממנו לא ייהנה מהריח שמציף את נחיריו.
|
ואני אמרתי לו- "קח כלב!" אני אמרתי..
הוא חייך
"זה ירחיק אותך מכל החרא", אני הוספתי
והוא מוסיף ומחייך
|
וכשעטף אותי בשני נהרות ידיו הרגשתי מוגנת.
|
לוליטה הקטנה הברישה ציפורניה לק אדום,
ריפדה שדיה ומרחה גופה תחליב.
|
לפעמים זה פשוט נכון,
בלי רע ורק טוב.
|
כעת עיניך וודאי מביטות באחרת
|
חתיכות קטנות ולבנות צפות על פני מים עומדים
פס צהוב-חום מבצבץ על החרסינה
טיפה אחרי טיפה זולגות להן ממעל אל תוך המים
החתיכות הלבנות מתגבשות להן
|
אני אוהבת שאוהבים אותי
ולהיות נאהבת
|
והיא הלכה בשינקין וברוטשילד וגם בדיזנגוף מכוסה במשקפי שמש
גדולים, קיפצה לה מעל קן נמלים ונורא רצתה לרכוב על סוסים, אז
במקום זה עלתה על קו 5 כי לרכוב על אופניים בעיר הגדולה נראה
לה מלחיץ קצת.
|
שואלת את עצמי,
איפה אני רוצה להיות?
מה אני רוצה לעשות?
עם מי?
|
בין רגעים של שפל לבין רגעים של רוממות
כותבת מילים אלה וממתינה לרגע הבא
או רגע תהומי או רגע עילאי
שיצטרף לאוסף רגעים עצום בפזל האינסופי של חיי
|
בעונת מעבר על דשא מצהיב, בין עלים חומים צהובים שנושרים מעצים
גבוהים.
אני יושבת, ריח של פריחה מדגדג בנחיריי,
|
אני רוצה שיחזור, שיציף אותי באור
ואיך היה נפלא אם הוא היה שוב בא.
|
כל פיסת יצירתיות נקברת בתוך מקשי המקלדת
נבלעת אל תוך חריצים מאובקים
|
לזרוק את כל הדפים שמונחים על הספרייה
להעיף את כל הבגדים ששוכבים על הכיסא
לנפץ את המראה שתלויה על הקיר
להשליך את מה שבא ליד
|
רוצה להגיד תודה על שיש לי שתי ידיים - לצייר, לאחוז, לחוש,
לגעת
להגיד תודה על שיש לי זוג רגליים
|
|
|
כשנגיע לגשר
נעבור אותו
המשלחת
האוסטרלית
למכביה |
|
