|
שמי הוא אסי, ואני מתגורר בברלין, גרמניה מזה שנים
לא מעטות.
אוהב את ניל יאנג, בוב דילן וליאונרד כהן
קורא בשקיקה את ג'וזף הלר, גרסיה מארקס, ואפילו את
פול אוסטר, וחולם יום אחד שמישהו יגיד לי:
"אתה יודע מה? זה לא הכי גרוע בעולם"
אשמח לתגובותיכם בכל מקרה, רק תדעו שמאוד קשה לי עם
ביקורת!
לכל אותם ילדים מסוממים שמסתובבים לבדם בקור המקפיא של אירופה,
והנחמה היחידה אותה הם מוצאים היא במעט תשומת לב.
|
איפה שתמות להן האהבות
מתחילה לה שנאה חדשה.
|
והשמיים החלו מתכסים עננים
שחורים, כבדים ומאיימים.
וגשם החל יורד לאיטו
מלחלח את תלולית העפר הגלויה
|
זעקתי אל תוך הלילה מתוך
גרון ניחר,
וזו נבלעה אל ליבה של סופה עזה
|
כמעט ונגעתי בליבך,
רק עוד מילימטר של חיבה,
ואולי היית שלי.
|
בעוד רגע קט,
ותטרקי אחרייך את הדלת בזעם.
ואני אשאר יושב לי בודד
לאורם המעומעם של נרות
|
פרחים שתניחו על קברי,
רוצה שיהיו מפלסטיק גס.
|
|
|
תגידו לי מה אתם
רוצים? שאני
אהיה מקורית?
שאני אשקיע?
שאני אכתוב
סלוגן שאף אחד
לא ישכח? אז אני
לא מסוגלת לעשות
את זה. מרוצים? |
|
