|
מצוקתי נשארה עמי ואהובתי בכתה יותר ממני.
בנסיעה מקפיאה על גדר תיל
מביט למזרח, מצפה לסוף הליל.
וכשעולה השחר מעבר להרים,
נראה אז היטב הנוף שמאחורי הסורגים.
המרחב הגדול דליל בבני אדם.
|
עם רדת הערב תתאייד תקוותם
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
יש לי חבר בלי
חוש ריח, ואני
לא חושב שאי פעם
יהיה לו חוש
ריח, בעצם, אין
סיכוי שיהיה לו.
זה אומר שהוא
תתרן בלתי
נלאה?
צרצר. |
|